Lamentations 3

אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

Já jsem muž okoušející trápení od metly rozhněvání Božího.

אותי נהג וילך חשך ולא אור׃

Zahnal mne, a uvedl do tmy a ne k světlu.

אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

Toliko proti mně se postavuje, a obrací ruku svou přes celý den.

בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

Uvedl sešlost na tělo mé a kůži mou, a polámal kosti mé.

בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

Zastavěl mne a obklíčil přeodpornou hořkostí.

במחשכים הושיבני כמתי עולם׃

Postavil mne v tmavých místech jako ty, kteříž již dávno zemřeli.

גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

Ohradil mne, abych nevyšel; obtížil ocelivý řetěz můj.

גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

A jakžkoli volám a křičím, zacpává uši před mou modlitbou.

גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

Ohradil cesty mé tesaným kamenem, a stezky mé zmátl.

דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

Jest nedvěd číhající na mne, lev v skrejších.

דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

Cesty mé stočil, anobrž roztrhal mne, a na to mne přivedl, abych byl pustý.

דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

Natáhl lučiště své, a vystavil mne za cíl střelám.

הביא בכליותי בני אשפתו׃

Postřelil ledví má střelami toulu svého.

הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃

Jsem v posměchu se vším lidem svým, a písničkou jejich přes celý den.

השביעני במרורים הרוני לענה׃

Sytí mne hořkostmi, opojuje mne pelynkem.

ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

Nadto potřel o kameníčko zuby mé, vrazil mne do popela.

ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

Tak jsi vzdálil, ó Bože, duši mou od pokoje, až zapomínám na pohodlí,

ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

A říkám: Zahynulatě síla má i naděje má, kterouž jsem měl v Hospodinu.

זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

A však duše má rozvažujíc trápení svá a pláč svůj, pelynek a žluč,

זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃

Rozvažujíc to ustavičně, ponižuje se ve mně.

זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃

A přivodě sobě to ku paměti, (naději mám),

חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

Že veliké jest milosrdenství Hospodinovo, když jsme do konce nevyhynuli. Nepřestávajíť zajisté slitování jeho,

חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

Ale nová jsou každého jitra; převeliká jest pravda tvá.

חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

Díl můj jest Hospodin, říká duše má; protož naději mám v něm.

טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

Dobrý jest Hospodin těm, jenž očekávají na něj, duši té, kteráž ho hledá.

טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

Dobré jest trpělivě očekávajícímu na spasení Hospodinovo.

טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

Dobré jest muži tomu, kterýž by nosil jho od dětinství svého,

ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

Kterýž by pak byl opuštěn, trpělivě se má v tom, což na něj vloženo,

יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

Dávaje do prachu ústa svá, až by se ukázala naděje,

יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

Nastavuje líce tomu, kdož jej bije, a sytě se potupou.

כי לא יזנח לעולם אדני׃

Neboť nezamítá Pán na věčnost;

כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

Nýbrž ačkoli zarmucuje, však slitovává se podlé množství milosrdenství svého.

כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

Netrápíť zajisté z srdce svého, aniž zarmucuje synů lidských.

לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

Aby kdo potíral nohama svýma všecky vězně v zemi,

להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

Aby nespravedlivě soudil muže před oblíčejem Nejvyššího,

לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

Aby převracel člověka v při jeho, Pán nelibuje.

מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

Kdo jest, ješto když řekl, stalo se něco, a Pán nepřikázal?

מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

Z úst Nejvyššího zdali nepochází zlé i dobré?

מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

Proč by tedy sobě stýskal člověk živý, muž nad kázní za hříchy své?

נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

Zpytujme raději a ohledujme cest našich, a navraťme se až k Hospodinu.

נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

Pozdvihujme srdcí i rukou svých k Bohu silnému v nebe.

נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃

Myť jsme se zpronevěřili, a zpurní jsme byli, protož ty neodpouštíš.

סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

Obestřels se hněvem a stiháš nás, morduješ a nešanuješ.

סכותה בענן לך מעבור תפלה׃

Obestřels se oblakem, aby nemohla proniknouti k tobě modlitba.

סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃

Za smeti a povrhel položil jsi nás u prostřed národů těchto.

פצו עלינו פיהם כל איבינו׃

Rozdírají na nás ústa svá všickni nepřátelé naši.

פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

Strach a jáma potkala nás, zpuštění a setření.

פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃

Potokové vod tekou z očí mých pro potření dcery lidu mého.

עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

Oči mé slzí bez přestání, proto že není žádného odtušení,

עד ישקיף וירא יהוה משמים׃

Ažby popatřil a shlédl Hospodin s nebe.

עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃

Oči mé rmoutí duši mou pro všecky dcery města mého.

צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

Loviliť jsou mne ustavičně, jako ptáče, nepřátelé moji bez příčiny.

צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

Uvrhli do jámy život můj, a přimetali mne kamením.

צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

Rozvodnily se vody nad hlavou mou, řekl jsem: Jižtě po mně.

קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

Vzývám jméno tvé, ó Hospodine, z jámy nejhlubší.

קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

Hlas můj vyslýchával jsi; nezacpávejž ucha svého před vzdycháním mým a voláním mým.

קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

V ten den, v němž jsem tě vzýval, přicházeje, říkávals: Neboj se.

רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

Pane, zasazuje se o při duše mé, vysvobozoval jsi život můj.

ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

Vidíš, ó Hospodine, převrácenost, kteráž se mně děje, dopomoziž mi k spravedlnosti.

ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃

Vidíš všecko vymstívání se jejich, všecky úklady jejich proti mně.

שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃

Slýcháš utrhání jejich, ó Hospodine, i všecky obmysly jejich proti mně,

שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃

Řeči povstávajících proti mně, a přemyšlování jejich proti mně přes celý den.

שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃

Pohleď, jak při sedání jejich i povstání jejich jsem písničkou jejich.

תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

Dej jim odplatu, Hospodine, podlé díla rukou jejich.

תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃

Dej jim zatvrdilé srdce a prokletí své na ně.

תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃

Stihej v prchlivosti, a vyhlaď je, ať nejsou pod nebem tvým.