Psalms 78

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

En læresalme av Asaf. Lytt, mitt folk, til min lære, bøi eders ører til min munns ord!

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

Jeg vil oplate min munn med tankesprog, jeg vil la utstrømme gåtefulle ord fra fordums tid.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

Det vi har hørt og vet, og det våre fedre har fortalt oss,

לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

det vil vi ikke dølge for deres barn, men for den kommende slekt fortelle Herrens pris og hans styrke og de undergjerninger som han har gjort.

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

Han har reist et vidnesbyrd i Jakob og satt en lov i Israel, som han bød våre fedre å kunngjøre sine barn,

למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

forat den kommende slekt, de barn som skulde fødes, kunde kjenne dem, kunde stå frem og fortelle dem for sine barn

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

og sette sitt håp til Gud og ikke glemme Guds gjerninger, men holde hans bud

ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

og ikke være som deres fedre, en opsetsig og gjenstridig slekt, en slekt som ikke gjorde sitt hjerte fast, og hvis ånd ikke var trofast mot Gud.

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

Efra'ims barn, de rustede bueskyttere, vendte om på stridens dag.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

De holdt ikke Guds pakt og vilde ikke vandre i hans lov,

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

og de glemte hans store gjerninger og de under som han hadde latt dem se.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

For deres fedres øine hadde han gjort under i Egyptens land, på Soans mark.

בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

Han kløvde havet og lot dem gå gjennem det og lot vannet stå som en dynge.

וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

Og han ledet dem ved skyen om dagen og hele natten ved ildens lys.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

Han kløvde klipper i ørkenen og gav dem å drikke som av store vanndyp.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

Og han lot bekker gå ut av klippen og vann flyte ned som strømmer.

ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

Men de blev ennu ved å synde mot ham, å være gjenstridige mot den Høieste i ørkenen.

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

Og de fristet Gud i sitt hjerte, så de krevde mat efter sin lyst.

וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

Og de talte mot Gud, de sa: Kan vel Gud dekke bord i ørkenen?

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

Se, han har slått klippen så det fløt ut vann, og bekker strømmet over; mon han også kan gi brød, eller kan han komme med kjøtt til sitt folk?

לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

Derfor, da Herren hørte det, harmedes han, og ild optendtes mot Jakob, og vrede reiste sig mot Israel,

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

fordi de ikke trodde på Gud og ikke stolte på hans frelse.

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

Og han gav skyene der oppe befaling og åpnet himmelens porter.

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

Og han lot manna regne over dem til føde og gav dem himmelkorn.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

Englebrød åt enhver; han sendte dem næring til mette.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

Han lot østenvinden fare ut i himmelen og førte sønnenvinden frem ved sin styrke.

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

Og han lot kjøtt regne ned over dem som støv og vingede fugler som havets sand,

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

og han lot dem falle ned midt i deres leir, rundt omkring deres boliger.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

Og de åt og blev såre mette, og det de lystet efter, gav han dem.

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

De hadde ennu ikke latt fare det de lystet efter, ennu var deres mat i deres munn,

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

da reiste Guds vrede sig mot dem, og han herjet blandt deres kraftfulle menn, og Israels unge menn slo han ned.

בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

Med alt dette syndet de enda og trodde ikke på hans undergjerninger.

ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

Derfor lot han deres dager svinne bort i tomhet og deres år i forskrekkelse.

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

Når han herjet blandt dem, da spurte de efter ham og vendte om og søkte Gud

ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

og kom i hu at Gud var deres klippe, og den høieste Gud deres gjenløser.

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

Men de smigret for ham med sin munn og løi for ham med sin tunge.

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

Og deres hjerte hang ikke fast ved ham, og de var ikke tro mot hans pakt.

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

Men han, han er miskunnelig, han tilgir misgjerning og forderver ikke; mange ganger lot han sin vrede vende om og lot ikke all sin harme bryte frem.

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

Og han kom i hu at de var kjød, et åndepust som farer avsted og ikke kommer tilbake.

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

Hvor titt var de ikke gjenstridige mot ham i ørkenen, gjorde ham sorg på de øde steder!

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

Og de fristet Gud på ny og krenket Israels Hellige.

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

De kom ikke hans hånd i hu den dag han forløste dem fra fienden,

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

han som gjorde sine tegn i Egypten og sine under på Soans mark.

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

Han gjorde deres elver til blod, og sine rinnende vann kunde de ikke drikke.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

Han sendte imot dem fluesvermer som fortærte dem, og frosk som fordervet dem.

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

Og han gav gnageren deres grøde og gresshoppen deres høst.

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

Han slo deres vintrær ned med hagl og deres morbærtrær med haglstener.

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

Og han overgav deres fe til haglet og deres hjorder til ildsluer.

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

Han slapp sin brennende vrede løs mot dem, harme og forbitrelse og trengsel, en sending av ulykkes-bud.

יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

Han brøt vei for sin vrede, sparte ikke deres sjel for døden, overgav deres liv til pesten.

ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

Og han slo alle førstefødte i Egypten, styrkens førstegrøde i Kams telter.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

Og han lot sitt folk bryte op som en fåreflokk og førte dem som en hjord i ørkenen.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

Og han ledet dem tryggelig, og de fryktet ikke, men havet skjulte deres fiender.

ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

Og han førte dem til sitt hellige landemerke, til det berg hans høire hånd hadde vunnet.

ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

Og han drev hedningene ut for deres åsyn og lot deres land tilfalle dem som arvedel og lot Israels stammer bo i deres telter.

וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

Men de fristet Gud, den Høieste, og var gjenstridige mot ham, og de aktet ikke på hans vidnesbyrd.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

De vek av og var troløse, som deres fedre, de vendte om, likesom en bue som svikter.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

Og de vakte hans harme med sine offerhauger og gjorde ham nidkjær med sine utskårne billeder.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

Gud hørte det og blev vred, og han blev såre kjed av Israel.

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

Og han forlot sin bolig i Silo, det telt han hadde opslått blandt menneskene.

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

Og han overgav sin styrke til fangenskap og sin herlighet i fiendens hånd.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

Og han overgav sitt folk til sverdet og harmedes på sin arv.

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

Ild fortærte dets unge menn, og dets jomfruer fikk ingen brudesang.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

Dets prester falt for sverdet, og dets enker holdt ikke klagemål.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

Da våknet Herren som en sovende, som en helt som jubler av vin.

ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

Og han slo sine motstandere tilbake, påførte dem en evig skam.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

Og han forkastet Josefs telt og utvalgte ikke Efra'ims stamme,

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

men han utvalgte Juda stamme, Sions berg som han elsket.

ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

Og han bygget sin helligdom lik høie fjell, lik jorden, som han har grunnfestet for evig tid.

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

Og han utvalgte David, sin tjener, og tok ham fra fårehegnene;

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

fra de melkende får som han gikk bakefter, hentet han ham til å vokte Jakob, sitt folk, og Israel, sin arv.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

Og han voktet dem efter sitt hjertes opriktighet og ledet dem med sin forstandige hånd.