Psalms 78

En sång av Asaf.  Lyssna, mitt folk, till min undervisning;  böjen edra öron till min muns ord.

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

 Jag vill öppna min mun till lärorikt tal,  uppenbara förborgade ting ifrån fordom.

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

 Vad vi hava hört och känna,  och vad våra fäder hava förtäljt för oss,

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

 det vilja vi icke dölja för deras barn;  för ett kommande släkte vilja vi förtälja HERRENS lov  och hans makt och de under han har gjort.

לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

 Ty han upprättade ett vittnesbörd i Jakob  och stiftade en lag i Israel;  han påbjöd den för våra fäder,  och de skulle kungöra den för sina barn.

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

 Så skulle det bliva kunnigt för ett kommande släkte,  för barn som en gång skulle födas,  och dessa skulle stå upp och förtälja det för sina barn.

למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

 Då skulle de sätta sitt hopp till Gud  och icke förgäta Guds verk,  utan taga hans bud i akt.

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

 Och de skulle icke bliva, såsom deras fäder,  ett gensträvigt och upproriskt släkte,  ett släkte som icke höll sitt hjärta ståndaktigt,  och vars ande icke var trofast mot Gud.

ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

 Efraims barn, välbeväpnade bågskyttar,  vände om på stridens dag.

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

 De höllo icke Guds förbund,  och efter hans lag ville de ej vandra.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

 De glömde hans gärningar  och de under han hade låtit dem se.

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

 Ja, inför deras fäder hade han gjort under,  i Egyptens land, på Soans mark.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

 Han klöv havet och lät dem gå därigenom  och lät vattnet stå såsom en hög.

בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

 Han ledde dem om dagen med molnskyn,  och hela natten med eldens sken.

וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

 Han klöv sönder klippor i öknen  och gav dem rikligen att dricka, såsom ur väldiga hav.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

 Rinnande bäckar lät han framgå ur klippan  och vatten flyta ned såsom strömmar.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

 Likväl syndade de allt framgent mot honom  och voro gensträviga mot den Högste, i öknen.

ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

 De frestade Gud i sina hjärtan,  i det de begärde mat för sin lystnad.

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

 Och de talade mot Gud, de sade:      »Kan väl Gud      duka ett bord i öknen?

וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

 Se, visst slog han klippan,      så att vatten flödade      och bäckar strömmade fram,  men kan han ock giva bröd  eller skaffa kött åt sitt folk?»

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

 Så förgrymmades då HERREN, när han hörde det;  och eld upptändes i Jakob,  jag, vrede kom över Israel,

לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

 eftersom de icke trodde på Gud  och ej förtröstade på hans frälsning.

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

 Och han gav befallning åt skyarna i höjden  och öppnade himmelens dörrar;

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

 han lät manna regna över dem till föda,  och korn från himmelen gav han dem.

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

 Änglabröd fingo människor äta;  han sände dem mat till fyllest.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

 Han lät östanvinden fara ut på himmelen,  och genom sin makt förde han sunnanvinden fram.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

 Och han lät kött regna över dem såsom stoft,  bevingade fåglar såsom havets sand;

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

 han lät det falla ned i sitt läger,  runt omkring sin boning.

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

 Då åto de och blevo övermätta;  han lät dem få vad de hade lystnad efter.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

 Men ännu hade de icke stillat sin lystnad,  ännu var maten i deras mun,

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

 då kom Guds vrede över dem;  han sände död bland deras ypperste  och slog ned Israels unga män.

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

 Likväl syndade de alltjämt  och trodde icke på hans under.

בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

 Då lät han deras dagar försvinna i förgängelse  och deras år i plötslig undergång.

ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

 När han dräpte folket, frågade de efter honom  och vände om och sökte Gud.

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

 De tänkte då på att Gud var deras klippa,  och att Gud den Högste var deras förlossare;

ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

 och de talade inställsamt för honom med sin mun  och skrymtade för honom med sin tunga.

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

 Men deras hjärtan höllo sig icke ståndaktigt vid honom,  och de voro icke trogna i hans förbund.

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

 Dock, han är barmhärtig, han förlåter missgärning,  och han vill icke fördärva.  Därför avvände han ofta sin vrede  och lät ej hela sin förtörnelse bryta fram.

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

 Ty han tänkte därpå att de voro kött,  en vind som far bort och icke kommer åter.

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

 Huru ofta voro de ej gensträviga mot honom i öknen  och bedrövade honom i ödemarken!

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

 Ja, de frestade Gud allt framgent  och förtörnade Israels Helige.

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

 De betänkte icke vad hans hand hade uträttat  på den tid då han förlossade dem från ovännen,

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

 då han gjorde sina tecken i Egypten  och sina under på Soans mark.

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

 Där förvandlade han deras strömmar till blod,  så att de ej kunde dricka ur sina rinnande vatten;

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

 han sände bland dem flugsvärmar, som åto dem,  och paddor, som voro dem till fördärv.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

 Han gav deras gröda åt gräsmaskar  och deras arbetes frukt åt gräshoppor;

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

 han slog deras vinträd med hagel  och deras fikonträd med hagelstenar;

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

 han gav deras husdjur till pris åt hagel  och deras boskap åt ljungeldar.

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

 Han sände över dem sin vredes glöd,  förgrymmelse och ogunst och nöd,  en skara av olycksänglar.

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

 Han gav fritt lopp åt sin vrede;  han skonade icke deras själ från döden,  utan gav deras liv till pris åt pesten.

יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

 Och han slog allt förstfött i Egypten,  kraftens förstling i Hams hyddor.

ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

 Och han lät sitt folk bryta upp såsom en fårhjord  och förde dem såsom en boskapshjord genom öknen.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

 Han ledde dem säkert, så att de icke behövde frukta;  men deras fiender övertäcktes av havet.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

 Och han lät dem komma till sitt heliga land,  till det berg som hans högra hand hade förvärvat.

ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

 Han förjagade hedningarna för dem  och gav dem deras land till arvslott  och lät Israels stammar bo i deras hyddor.

ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

 Men i sin gensträvighet frestade de Gud den Högste  och höllo icke hans vittnesbörd;

וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

 de veko trolöst tillbaka, de såsom deras fäder,  de vände om, lika en båge som sviker.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

 De förtörnade honom med sina offerhöjder  och retade honom genom sina beläten.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

 Gud förnam det och vart förgrymmad  och förkastade Israel med harm.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

 Och han försköt sin boning i Silo,  det tält han hade slagit upp bland människorna;

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

 han gav sin makt i fångenskap  och sin ära i fiendehand.

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

 Ja, han gav sitt folk till pris åt svärdet,  och på sin arvedel förgrymmades han.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

 Deras unga män förtärdes av eld,  och deras jungfrur blevo utan brudsång.

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

 Deras präster föllo för svärd,  och inga änkor kunde hålla klagogråt.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

 Då vaknade Herren såsom ur en sömn,  han reste sig, lik en hjälte som hade legat dövad av vin.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

 Och han slog sina ovänner tillbaka,  evig smälek lät han komma över dem.

ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

 Han förkastade ock Josefs hydda  och utvalde icke Efraims stam.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

 Men han utvalde Juda stam,  Sions berg, som han älskade.

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

 Och han byggde sin helgedom hög såsom himmelen,  fast såsom jorden, som han har grundat för evigt.

ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

 Och han utvalde sin tjänare David  och tog honom ifrån fårhjordens fållor.

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

 Ja, ifrån fåren hämtade han honom  och satte honom till en herde för Jakob, sitt folk,  och för Israel, sin arvedel.

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

 Och han var deras herde med redligt hjärta  och ledde dem med förståndig hand.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃