Psalms 78

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

En sång av Asaf.  Lyssna, mitt folk, till min undervisning;  böjen edra öron till min muns ord.

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

 Jag vill öppna min mun till lärorikt tal,  uppenbara förborgade ting ifrån fordom.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

 Vad vi hava hört och känna,  och vad våra fäder hava förtäljt för oss,

לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

 det vilja vi icke dölja för deras barn;  för ett kommande släkte vilja vi förtälja HERRENS lov  och hans makt och de under han har gjort.

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

 Ty han upprättade ett vittnesbörd i Jakob  och stiftade en lag i Israel;  han påbjöd den för våra fäder,  och de skulle kungöra den för sina barn.

למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

 Så skulle det bliva kunnigt för ett kommande släkte,  för barn som en gång skulle födas,  och dessa skulle stå upp och förtälja det för sina barn.

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

 Då skulle de sätta sitt hopp till Gud  och icke förgäta Guds verk,  utan taga hans bud i akt.

ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

 Och de skulle icke bliva, såsom deras fäder,  ett gensträvigt och upproriskt släkte,  ett släkte som icke höll sitt hjärta ståndaktigt,  och vars ande icke var trofast mot Gud.

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

 Efraims barn, välbeväpnade bågskyttar,  vände om på stridens dag.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

 De höllo icke Guds förbund,  och efter hans lag ville de ej vandra.

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

 De glömde hans gärningar  och de under han hade låtit dem se.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

 Ja, inför deras fäder hade han gjort under,  i Egyptens land, på Soans mark.

בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

 Han klöv havet och lät dem gå därigenom  och lät vattnet stå såsom en hög.

וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

 Han ledde dem om dagen med molnskyn,  och hela natten med eldens sken.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

 Han klöv sönder klippor i öknen  och gav dem rikligen att dricka, såsom ur väldiga hav.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

 Rinnande bäckar lät han framgå ur klippan  och vatten flyta ned såsom strömmar.

ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

 Likväl syndade de allt framgent mot honom  och voro gensträviga mot den Högste, i öknen.

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

 De frestade Gud i sina hjärtan,  i det de begärde mat för sin lystnad.

וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

 Och de talade mot Gud, de sade:      »Kan väl Gud      duka ett bord i öknen?

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

 Se, visst slog han klippan,      så att vatten flödade      och bäckar strömmade fram,  men kan han ock giva bröd  eller skaffa kött åt sitt folk?»

לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

 Så förgrymmades då HERREN, när han hörde det;  och eld upptändes i Jakob,  jag, vrede kom över Israel,

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

 eftersom de icke trodde på Gud  och ej förtröstade på hans frälsning.

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

 Och han gav befallning åt skyarna i höjden  och öppnade himmelens dörrar;

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

 han lät manna regna över dem till föda,  och korn från himmelen gav han dem.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

 Änglabröd fingo människor äta;  han sände dem mat till fyllest.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

 Han lät östanvinden fara ut på himmelen,  och genom sin makt förde han sunnanvinden fram.

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

 Och han lät kött regna över dem såsom stoft,  bevingade fåglar såsom havets sand;

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

 han lät det falla ned i sitt läger,  runt omkring sin boning.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

 Då åto de och blevo övermätta;  han lät dem få vad de hade lystnad efter.

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

 Men ännu hade de icke stillat sin lystnad,  ännu var maten i deras mun,

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

 då kom Guds vrede över dem;  han sände död bland deras ypperste  och slog ned Israels unga män.

בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

 Likväl syndade de alltjämt  och trodde icke på hans under.

ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

 Då lät han deras dagar försvinna i förgängelse  och deras år i plötslig undergång.

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

 När han dräpte folket, frågade de efter honom  och vände om och sökte Gud.

ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

 De tänkte då på att Gud var deras klippa,  och att Gud den Högste var deras förlossare;

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

 och de talade inställsamt för honom med sin mun  och skrymtade för honom med sin tunga.

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

 Men deras hjärtan höllo sig icke ståndaktigt vid honom,  och de voro icke trogna i hans förbund.

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

 Dock, han är barmhärtig, han förlåter missgärning,  och han vill icke fördärva.  Därför avvände han ofta sin vrede  och lät ej hela sin förtörnelse bryta fram.

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

 Ty han tänkte därpå att de voro kött,  en vind som far bort och icke kommer åter.

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

 Huru ofta voro de ej gensträviga mot honom i öknen  och bedrövade honom i ödemarken!

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

 Ja, de frestade Gud allt framgent  och förtörnade Israels Helige.

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

 De betänkte icke vad hans hand hade uträttat  på den tid då han förlossade dem från ovännen,

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

 då han gjorde sina tecken i Egypten  och sina under på Soans mark.

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

 Där förvandlade han deras strömmar till blod,  så att de ej kunde dricka ur sina rinnande vatten;

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

 han sände bland dem flugsvärmar, som åto dem,  och paddor, som voro dem till fördärv.

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

 Han gav deras gröda åt gräsmaskar  och deras arbetes frukt åt gräshoppor;

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

 han slog deras vinträd med hagel  och deras fikonträd med hagelstenar;

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

 han gav deras husdjur till pris åt hagel  och deras boskap åt ljungeldar.

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

 Han sände över dem sin vredes glöd,  förgrymmelse och ogunst och nöd,  en skara av olycksänglar.

יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

 Han gav fritt lopp åt sin vrede;  han skonade icke deras själ från döden,  utan gav deras liv till pris åt pesten.

ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

 Och han slog allt förstfött i Egypten,  kraftens förstling i Hams hyddor.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

 Och han lät sitt folk bryta upp såsom en fårhjord  och förde dem såsom en boskapshjord genom öknen.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

 Han ledde dem säkert, så att de icke behövde frukta;  men deras fiender övertäcktes av havet.

ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

 Och han lät dem komma till sitt heliga land,  till det berg som hans högra hand hade förvärvat.

ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

 Han förjagade hedningarna för dem  och gav dem deras land till arvslott  och lät Israels stammar bo i deras hyddor.

וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

 Men i sin gensträvighet frestade de Gud den Högste  och höllo icke hans vittnesbörd;

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

 de veko trolöst tillbaka, de såsom deras fäder,  de vände om, lika en båge som sviker.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

 De förtörnade honom med sina offerhöjder  och retade honom genom sina beläten.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

 Gud förnam det och vart förgrymmad  och förkastade Israel med harm.

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

 Och han försköt sin boning i Silo,  det tält han hade slagit upp bland människorna;

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

 han gav sin makt i fångenskap  och sin ära i fiendehand.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

 Ja, han gav sitt folk till pris åt svärdet,  och på sin arvedel förgrymmades han.

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

 Deras unga män förtärdes av eld,  och deras jungfrur blevo utan brudsång.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

 Deras präster föllo för svärd,  och inga änkor kunde hålla klagogråt.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

 Då vaknade Herren såsom ur en sömn,  han reste sig, lik en hjälte som hade legat dövad av vin.

ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

 Och han slog sina ovänner tillbaka,  evig smälek lät han komma över dem.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

 Han förkastade ock Josefs hydda  och utvalde icke Efraims stam.

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

 Men han utvalde Juda stam,  Sions berg, som han älskade.

ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

 Och han byggde sin helgedom hög såsom himmelen,  fast såsom jorden, som han har grundat för evigt.

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

 Och han utvalde sin tjänare David  och tog honom ifrån fårhjordens fållor.

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

 Ja, ifrån fåren hämtade han honom  och satte honom till en herde för Jakob, sitt folk,  och för Israel, sin arvedel.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

 Och han var deras herde med redligt hjärta  och ledde dem med förståndig hand.