Luke 1

אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃

Eftersom mange har tatt sig fore å sette op en fortelling om de ting som er fullbyrdet iblandt oss,

כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

således som de som fra først av var øienvidner og blev ordets tjenere, har overgitt oss det,

חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃

så har også jeg foresatt mig, efterat jeg nøie har gransket alt sammen fra først av, å nedskrive det i sammenheng for dig, gjæveste Teofilus,

למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃

forat du kan lære å kjenne hvor pålitelige de lærdommer er som du er oplært i.

כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃

I de dager da Herodes var konge i Jødeland, var det en prest ved navn Sakarias, av Abias skifte, og han hadde en hustru av Arons døtre, og hennes navn var Elisabet.

ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃

De var begge rettferdige for Gud, og vandret ulastelig i alle Herrens bud og forskrifter.

ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃

Og de hadde ikke barn; for Elisabet var ufruktbar, og de var begge kommet langt ut i årene.

ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃

Men det skjedde mens han gjorde prestetjeneste for Gud, da raden var kommet til hans skifte,

וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃

at det efter preste-tjenestens sedvane tilfalt ham å gå inn i Herrens tempel og ofre røkelse;

וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃

og hele folkemengden stod utenfor og bad i røkofferets stund.

וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃

Da åpenbarte en Herrens engel sig for ham og stod på høire side av røkoffer-alteret.

ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃

Og da Sakarias så ham, blev han forferdet, og frykt falt på ham.

ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃

Men engelen sa til ham: Frykt ikke, Sakarias! din bønn er hørt, og din hustru Elisabet skal føde dig en sønn, og du skal kalle ham Johannes;

והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃

og han skal bli dig til glede og fryd, og mange skal glede sig over hans fødsel.

כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

For han skal være stor for Herren, og han skal ikke drikke vin og sterk drikk, og han skal fylles med den Hellige Ånd like fra mors liv;

ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃

og han skal omvende mange av Israels barn til Herren deres Gud,

והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃

og han skal gå i forveien for ham i Elias' ånd og kraft, for å vende fedres hjerter til barn og ulydige til rettferdiges sinnelag, for å berede Herren et velskikket folk.

ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃

Og Sakarias sa til engelen: Hvorav skal jeg vite dette? Jeg er jo en gammel mann, og min hustru er langt ute i årene.

ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃

Og engelen svarte ham: Jeg er Gabriel, som står for Guds åsyn, og jeg er utsendt for å tale til dig og forkynne dig dette glade budskap;

והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

og se, du skal bli målløs, og ikke kunne tale før den dag da dette skjer, fordi du ikke trodde mine ord, som skal fullbyrdes i sin tid.

והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃

Og folket stod og ventet på Sakarias, og de undredes over at han blev så lenge i templet.

ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃

Men da han kom ut, kunde han ikke tale til dem, og de skjønte at han hadde sett et syn i templet, og han nikket til dem, og var og blev stum.

ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃

Og det skjedde da hans tjenestedager var til ende, da drog han hjem til sitt hus.

ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃

Men efter disse dager blev hans hustru Elisabet fruktsommelig, og hun trakk sig tilbake i ensomhet i fem måneder, og sa:

ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃

Så har Herren gjort med mig i de dager da han så til mig for å bortta min vanære iblandt menneskene.

ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃

Men i den sjette måned blev engelen Gabriel sendt fra Gud til en by i Galilea som heter Nasaret,

אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃

til en jomfru som var trolovet med en mann ved navn Josef, av Davids hus, og jomfruens navn var Maria.

ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃

Og engelen kom inn til henne og sa: Vær hilset, du benådede! Herren er med dig; velsignet er du blandt kvinner!

והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃

Men hun blev forferdet over hans ord, og grundet på hvad dette skulde være for en hilsen.

ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃

Og engelen sa til henne: Frykt ikke, Maria! for du har funnet nåde hos Gud;

והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃

og se, du skal bli fruktsommelig og føde en sønn, og du skal kalle ham Jesus.

והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃

Han skal være stor og kalles den Høiestes Sønn, og Gud Herren skal gi ham hans far Davids trone,

ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

og han skal være konge over Jakobs hus evindelig, og det skal ikke være ende på hans kongedømme.

ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃

Men Maria sa til engelen: Hvorledes skal dette gå til, da jeg ikke vet av mann?

ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃

Og engelen svarte henne: Den Hellige Ånd skal komme over dig, og den Høiestes kraft skal overskygge dig; derfor skal også det hellige som fødes, kalles Guds Sønn.

והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃

Og se, Elisabet, din slektning, har også undfanget en sønn i sin alderdom, og hun, som kaltes ufruktbar, er nu i sin sjette måned.

כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃

For ingen ting er umulig for Gud.

ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

Da sa Maria: Se, jeg er Herrens tjenerinne; mig skje efter ditt ord! Og engelen skiltes fra henne.

ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃

Men Maria stod op i de dager og skyndte sig til fjellbygdene, til en by i Juda,

ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃

og hun kom inn i Sakarias' hus og hilste på Elisabet.

ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃

Og det skjedde da Elisabet hørte Marias hilsen, da sprang fosteret i hennes liv, og Elisabet blev fylt med den Hellige Ånd

ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃

og ropte med høi røst og sa: Velsignet er du blandt kvinner, og velsignet er ditt livs frukt!

ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃

Og hvorledes times mig dette, at min Herres mor kommer til mig?

כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

For se, da lyden av din hilsen nådde mitt øre, sprang fosteret i mitt liv med fryd.

ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃

Og salig er hun som trodde; for fullbyrdes skal det som er sagt henne av Herren.

ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃

Da sa Maria: Min sjel ophøier Herren,

ותגל רוחי באלהי ישעי׃

og min ånd fryder sig i Gud, min frelser,

]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃

han som har sett til sin tjenerinnes ringhet. For se, fra nu av skal alle slekter prise mig salig,

]94-84[׃

fordi han har gjort store ting imot mig, han, den mektige, og hellig er hans navn,

וחסדו לדור דורים על יראיו׃

og hans miskunn er fra slekt til slekt over dem som frykter ham.

גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃

Han gjorde veldig verk med sin arm, han adspredte dem som var overmodige i sitt hjertes tanke;

הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃

han støtte stormenn fra deres høiseter og ophøiet de små;

רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃

hungrige mettet han med gode gaver, og rikmenn lot han gå bort med tomme hender.

תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃

Han tok sig av Israel, sin tjener, for å komme miskunn i hu

כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃

- således som han talte til våre fedre - mot Abraham og hans ætt til evig tid.

ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃

Og Maria blev hos henne omkring tre måneder, og vendte så hjem igjen til sitt hus.

וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

Men for Elisabet kom tiden da hun skulde føde, og hun fødte en sønn,

וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃

og hennes granner og frender fikk høre at Herren hadde gjort sin miskunn stor mot henne, og de gledet sig med henne.

ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃

Og det skjedde på den åttende dag, da kom de for å omskjære barnet, og de vilde kalle ham Sakarias efter hans far.

ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃

Da tok hans mor til orde og sa: Nei, han skal hete Johannes.

ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃

Og de sa til henne: Men det er jo ingen i din ætt som har dette navn.

וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃

De gjorde da tegn til hans far for å få vite hvad han vilde han skulde hete.

וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃

Og han bad om en tavle og skrev disse ord: Johannes er hans navn. Og de undret sig alle.

ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃

Men straks blev hans munn oplatt og hans tunge løst, og han talte og lovet Gud.

ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃

Og det kom frykt på alle dem som bodde deromkring, og i alle Judeas fjellbygder talte de med hverandre om alle disse ting,

וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃

og alle som hørte det, la det på hjerte og sa: Hvad skal det da bli av dette barn? For Herrens hånd var med ham.

וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃

Og hans far Sakarias blev fylt med den Hellige Ånd og talte profetiske ord og sa:

ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃

Lovet være Herren, Israels Gud, han som så til sitt folk og forløste det!

וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃

Og han opreiste oss et frelsens horn i sin tjener Davids hus,

כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃

således som han talte gjennem sine hellige profeters munn fra fordums tid av,

ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃

en frelse fra våre fiender og fra alle deres hånd som hater oss,

לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃

for å gjøre miskunn mot våre fedre og komme sin hellige pakt i hu,

את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃

den ed han svor Abraham, vår far,

להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃

for å fri oss av våre fienders hånd og gi oss å tjene ham uten frykt

בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃

i hellighet og rettferdighet for hans åsyn alle våre dager.

ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃

Men også du, barn, skal kalles den Høiestes profet; for du skal gå frem for Herrens åsyn for å rydde hans veier,

לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃

for å lære hans folk frelse å kjenne ved deres synders forlatelse

ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃

for vår Guds miskunnelige hjertelags skyld, som lot solopgang fra det høie gjeste oss,

להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃

for å lyse for dem som sitter i mørke og dødsskygge, for å styre våre føtter inn på fredens vei.

ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃

Men barnet vokste og blev sterkt i ånden, og han var i ødemarkene til den dag da han blev ført frem for Israel.