Psalms 78

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

von Asaph.] Horche, mein Volk, auf mein Gesetz! neiget euer Ohr zu den Worten meines Mundes!

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

Ich will meinen Mund auftun zu einem Spruche, will Rätsel hervorströmen lassen aus der Vorzeit.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

Was wir gehört und erfahren und unsere Väter uns erzählt haben,

לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

Wollen wir nicht verhehlen ihren Söhnen, dem künftigen Geschlecht erzählend den Ruhm Jehovas und seine Stärke, und seine Wunderwerke, die er getan hat.

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

Denn er hat ein Zeugnis aufgerichtet in Jakob, und ein Gesetz gestellt in Israel, die er unseren Vätern geboten hat, um sie ihren Söhnen kundzutun;

למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

Damit sie kennte das künftige Geschlecht, die Söhne, die geboren werden sollten, und sie aufständen und sie ihren Söhnen erzählten;

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

Und auf Gott ihr Vertrauen setzten, und die Taten Gottes nicht vergäßen, und seine Gebote bewahrten;

ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

und nicht würden wie ihre Väter, ein widersetzliches und widerspenstiges Geschlecht, ein Geschlecht, das sein Herz nicht befestigte, und dessen Geist nicht treu war gegen Gott.

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

Die Söhne Ephraims, gerüstete Bogenschützen, wandten um am Tage des Kampfes.

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

Sie hielten nicht den Bund Gottes und weigerten sich, in seinem Gesetz zu wandeln;

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

Und sie vergaßen seine Taten und seine Wunderwerke, die er sie hatte schauen lassen.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

Er tat Wunder vor ihren Vätern, im Lande Ägypten, dem Gefilde Zoans.

בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

Er spaltete das Meer und ließ sie hindurchgehen, und ließ die Wasser stehen wie einen Damm.

וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

Und er leitete sie des Tages mit der Wolke und die ganze Nacht mit dem Lichte eines Feuers.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

Er spaltete Felsen in der Wüste und tränkte sie reichlich wie aus Tiefen.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

Und er ließ Bäche hervorkommen aus dem Felsen und Wasser herablaufen gleich Flüssen.

ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

Doch sie fuhren weiter fort, wider ihn zu sündigen, indem sie gegen den Höchsten widerspenstig waren in der Wüste.

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

Und sie versuchten Gott in ihren Herzen, indem sie Speise forderten für ihr Gelüst.

וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

Und sie redeten wider Gott; sie sprachen: Sollte Gott in der Wüste einen Tisch zu bereiten vermögen?

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

Siehe, den Felsen hat er geschlagen, und Wasser flossen heraus, und Bäche strömten; wird er auch Brot zu geben vermögen, oder wird er seinem Volke Fleisch verschaffen?

לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

Darum, als Jehova es hörte, ergrimmte er, und Feuer entzündete sich gegen Jakob, und auch Zorn stieg auf gegen Israel;

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

Weil sie Gott nicht glaubten und nicht vertrauten auf seine Rettung.

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

Und doch hatte er den Wolken oben geboten und die Türen des Himmels geöffnet

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

Und Manna auf sie regnen lassen, damit sie äßen, und ihnen Himmelsgetreide gegeben.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

Der Mensch aß Brot der Starken, Speise sandte er ihnen bis zur Sättigung.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

Er führte den Ostwind herbei am Himmel, und durch seine Stärke trieb er herbei den Südwind;

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

Und er ließ Fleisch auf sie regnen wie Staub, und geflügeltes Gevögel wie Sand der Meere,

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

Und ließ es fallen in ihr Lager, rings um ihre Wohnungen.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

Und sie aßen und sättigten sich sehr, und ihr Gelüst führte er ihnen zu.

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

Noch hatten sie sich nicht abgewandt von ihrem Gelüst, noch war ihre Speise in ihrem Munde,

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

Da stieg der Zorn Gottes wider sie auf; und er würgte unter ihren Kräftigen, und die Auserlesenen Israels streckte er nieder.

בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

Bei alledem sündigten sie wiederum und glaubten nicht durch seine Wunderwerke.

ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

Da ließ er in Eitelkeit hinschwinden ihre Tage, und ihre Jahre in Schrecken.

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

Wenn er sie tötete, dann fragten sie nach ihm, und kehrten um und suchten Gott eifrig;

ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

Und sie gedachten daran, daß Gott ihr Fels sei, und Gott, der Höchste, ihr Erlöser.

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

Und sie heuchelten ihm mit ihrem Munde, und mit ihrer Zunge logen sie ihm;

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

Denn ihr Herz war nicht fest gegen ihn, und sie hielten nicht treulich an seinem Bunde.

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

Er aber war barmherzig, er vergab die Ungerechtigkeit und verderbte sie nicht; und oftmals wandte er seinen Zorn ab und ließ nicht erwachen seinen ganzen Grimm.

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

Und er gedachte daran, daß sie Fleisch seien, ein Hauch, der dahinfährt und nicht wiederkehrt.

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

Wie oft waren sie widerspenstig gegen ihn in der Wüste, betrübten ihn in der Einöde!

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

Und sie versuchten Gott wiederum und kränkten den Heiligen Israels.

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

Sie gedachten nicht an seine Hand, an den Tag, da er sie von dem Bedränger erlöste,

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

Als er seine Zeichen tat in Ägypten und seine Wunder in dem Gefilde Zoans:

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

Er verwandelte ihre Ströme in Blut, so daß sie ihre fließenden Wasser nicht trinken konnten.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

Er sandte Hundsfliegen unter sie, welche sie fraßen, und Frösche, die sie verderbten.

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

Und er gab der Grille ihren Ertrag, und ihre Arbeit der Heuschrecke.

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

Ihren Weinstock schlug er nieder mit Hagel, und ihre Maulbeerfeigenbäume mit Schloßen.

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

Und er gab ihr Vieh dem Hagel preis, und ihre Herden den Blitzen.

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

Er ließ gegen sie los seines Zornes Glut, Wut und Grimm und Drangsal, eine Schar von Unglücksengeln.

יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

Er bahnte seinem Zorne einen Weg, entzog nicht dem Tode ihre Seele und gab ihr Leben der Pest preis.

ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

Und er schlug alle Erstgeburt in Ägypten, die Erstlinge der Kraft in den Zelten Hams.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

Und er ließ sein Volk wegziehen gleich Schafen, und leitete sie gleich einer Herde in der Wüste;

וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

Und er führte sie sicher, so daß sie sich nicht fürchteten; und ihre Feinde bedeckte das Meer.

ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

Und er brachte sie zu der Grenze seines Heiligtums, zu diesem Berge, den seine Rechte erworben.

ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

Und er vertrieb Nationen vor ihnen, und verloste sie als Schnur des Erbteils und ließ in ihren Zelten wohnen die Stämme Israels.

וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

Aber sie versuchten Gott, den Höchsten, und waren widerspenstig gegen ihn, und seine Zeugnisse bewahrten sie nicht.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

Und sie wichen zurück und handelten treulos wie ihre Väter; sie wandten sich um gleich einem trügerischen Bogen.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

Und sie erbitterten ihn durch ihre Höhen und reizten ihn zur Eifersucht durch ihre geschnitzten Bilder.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

Gott hörte es und ergrimmte, und er verachtete Israel sehr.

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

Und er verließ die Wohnung zu Silo, das Zelt, welches er unter den Menschen aufgeschlagen hatte.

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

Und er gab in die Gefangenschaft seine Kraft, und seine Herrlichkeit in die Hand des Bedrängers.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

Und er gab sein Volk dem Schwerte preis, und gegen sein Erbteil ergrimmte er.

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

Seine Jünglinge fraß das Feuer, und seine Jungfrauen wurden nicht besungen;

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

Seine Priester fielen durch das Schwert, und seine Witwen weinten nicht.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

Da erwachte, gleich einem Schlafenden, der Herr, gleich einem Helden, der da jauchzt vom Wein;

ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

Und er schlug seine Feinde von hinten, gab ihnen ewige Schmach.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

Und er verwarf das Zelt Josephs, und den Stamm Ephraim erwählte er nicht;

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

Sondern er erwählte den Stamm Juda, den Berg Zion, den er geliebt hat.

ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

Und er baute gleich Höhen sein Heiligtum, gleich der Erde, die er auf ewig gegründet hat.

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

Und er erwählte David, seinen Knecht, und nahm ihn von den Hürden der Schafe;

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

hinter den Säugenden weg ließ er ihn kommen, um Jakob, sein Volk, zu weiden, und Israel, sein Erbteil.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

Und er weidete sie nach der Lauterkeit seines Herzens, und mit der Geschicklichkeit seiner Hände leitete er sie.