Psalms 78

משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃

Vyučující, Azafovi. Pozoruj, lide můj, zákona mého, nakloňte uší svých k slovům úst mých.

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

Otevru v podobenství ústa svá, vypravovati budu přípovídky starobylé.

אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃

Co jsme slýchali i poznali, a co nám otcové naši vypravovali,

לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃

Nezatajíme toho před syny jejich, kteříž budoucím potomkům svým vypravovati budou chvály Hospodinovy, ano i moc jeho a divné skutky jeho, kteréž činil.

ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃

Neboť jest vyzdvihl svědectví v Jákobovi, a zákon vydal v Izraeli, což přikázal otcům našim, aby v známost uvodili synům svým,

למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃

Aby to poznal věk potomní, synové, kteříž se zroditi měli, a ti povstanouce, aby vypravovali dítkám svým,

וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃

Aby pokládali v Bohu naději svou, a nezapomínali se na skutky Boha silného, ale ostříhali přikázaní jeho,

ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃

Aby nebývali jako otcové jejich, pokolení zpurné a protivné, národ, kterýž nenapravil srdce svého, a nebyl věrný Bohu silnému duch jeho.

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃

Jako synové Efraim zbrojní, ač uměle z lučiště stříleli, však v čas boje zpět se obrátili,

לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃

Nebo neostříhali smlouvy Boží, a v zákoně jeho zpěčovali se choditi.

וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃

Zapomenuli se na činy jeho, a na divné skutky jeho, kteréž jim ukázal.

נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃

Před otci jejich činil divy v zemi Egyptské, na poli Soan.

בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃

Rozdělil moře, a převedl je; učinil, aby stály vody jako hromada.

וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃

Vedl je ve dne v oblace, a každé noci v jasném ohni.

יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃

Protrhl skály na poušti, a napájel je jako z propastí velikých.

ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃

Vyvedl potoky z skály, a učinil, aby vody tekly jako řeky.

ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃

A však vždy přičíněli hříchů proti němu, a popouzeli Nejvyššího na poušti.

וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃

A pokoušeli Boha silného v srdci svém, žádajíce pokrmu podlé líbosti své.

וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃

A mluvili proti Bohu, řkouce: Zdaliž bude moci Bůh silný připraviti stůl na této poušti?

הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃

Aj, udeřilť jest v skálu, a tekly vody, a řeky se rozvodnily. Zdali také bude moci dáti chleba? Zdali nastrojí masa lidu svému?

לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃

A protož uslyšav Hospodin, rozhněval se, a oheň zažžen jest proti Jákobovi, a prchlivost vstoupila na Izraele,

כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃

Proto že se nedověřili Bohu, a neměli naděje v spasení jeho,

ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃

Ačkoli rozkázal oblakům shůry, a průduchy nebeské otevřel,

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃

A dštil na ně mannou ku pokrmu, a obilé nebeské dával jim.

לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

Chléb mocných jedl člověk, seslal jim pokrmů do sytosti.

יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃

Obrátil vítr východní u povětří, a přivedl mocí svou vítr polední.

וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃

I dštil na ně masem jako prachem, a ptactvem pernatým jako pískem mořským.

ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃

Spustil je do prostřed vojska jejich, a všudy vůkol stanů jejich.

ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃

I jedli, a nasyceni jsou hojně, a dal jim to, čehož žádali.

לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃

Ještě nevyplnili žádosti své, ještě pokrm byl v ústech jejich,

ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃

A v tom prchlivost Boží připadla na ně, a zbil tučné jejich, a přední Izraelské porazil.

בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃

S tím se vším vždy ještě hřešili, a nevěřili předivným skutkům jeho.

ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃

A protož dopustil na ně, že marně skonali dny své, a léta svá s chvátáním.

אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃

Když je hubil, jestliže ho hledali, a zase k Bohu silnému hned na úsvitě se navraceli,

ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃

Rozpomínajíce se na to, že Bůh byl skála jejich, a Bůh silný nejvyšší vykupitel jejich:

ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃

(Ačkoli mu s pochlebenstvím mluvili ústy svými, a jazykem svým lhali jemu.

ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃

A srdce jejich nebylo upřímé před ním, aniž se věrně měli v smlouvě jeho),

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃

On jsa milosrdný, odpouštěl nepravosti jejich, a nezahladil jich; častokrát odvracel hněv svůj, a nevzbuzoval vší zůřivosti své.

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

Nebo pamatoval, že jsou tělo, vítr, kterýž odchází, a nenavracuje se zase.

כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃

Kolikrát jsou ho dráždili na poušti, a k bolesti přivodili na pustinách.

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃

Týž i týž navracujíce se, pokoušeli Boha silného, a svatému Izraelskému cíle vyměřovali.

לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃

Nepamatovali na moc jeho, a na ten den, v kterémž je vysvobodil z ssoužení,

אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃

Když činil v Egyptě znamení svá, a zázraky své na poli Soan,

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃

Když obrátil v krev řeky a potoky jejich, tak že jich píti nemohli.

ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃

Dopustil na ně směsici žížal, aby je žraly, a žáby, aby je hubily.

ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃

A dal chroustům úrody jejich, a úsilí jejich kobylkám.

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃

Stloukl krupami réví jejich, a stromy fíkové jejich ledem.

ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃

Vydal krupobití na hovada jejich, a na dobytek jejich uhlí řeřavé.

ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

Poslal na ně prchlivost hněvu svého, rozpálení, zůřivost i ssoužení, dopustiv na ně anděly zlé.

יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃

Uprostrannil stezku prchlivosti své, neuchoval od smrti duše jejich, ano i na hovada jejich mor dopustil.

ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃

A pobil všecko prvorozené v Egyptě, prvotiny síly v staních Chamových.

ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃

Ale lid svůj vyvedl jako ovce, a vodil se s nimi jako s stádem po poušti.

וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃

Vodil je v bezpečnosti, tak že nestrašili, nepřátely pak jejich přikrylo moře,

ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃

Až je přivedl ku pomezí svatosti své, na horu tu, kteréž dobyla pravice jeho.

ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃

Vyhnav před tváří jejich národy, způsobil to, aby jim na provazec dědictví jejich přišli, a aby přebývala v staních jejich pokolení Izraelská.

וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃

Však vždy předce pokoušeli a dráždili Boha nejvyššího, a svědectví jeho neostříhali.

ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃

Ale zpět odšedše, převráceně činili, jako i předkové jejich; uchýlili se jako mylné lučiště.

ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃

Nebo popouzeli ho výsostmi svými, a rytinami svými k horlení přivedli jej.

שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃

Slyšel Bůh, a rozhněval se, a u velikou ošklivost vzal Izraele,

ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃

Tak že opustiv příbytek v Sílo, stánek, kterýž postavil mezi lidmi,

ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃

Vydal v zajetí sílu svou, a slávu svou v ruce nepřítele.

ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃

Dal pod meč lid svůj, a na dědictví své se rozhněval.

בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃

Mládence jeho sežral oheň, a panny jeho nebyly chváleny.

כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃

Kněží jejich od meče padli, a vdovy jejich neplakaly.

ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃

Potom pak procítil Pán jako ze sna, jako silný rek, kterýž po víně sobě vykřikuje.

ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃

A ranil nepřátely své po zadu, a u věčné pohanění je vydal.

וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃

Ačkoli pak pohrdl stánkem Jozefovým, a pokolení Efraimova nevyvolil,

ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃

Však vyvolil pokolení Judovo, horu Sion, kterouž zamiloval.

ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃

A vystavěl sobě, jako hrad vysoký, svatyni svou, jako zemi, kterouž utvrdil na věky.

ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃

A vyvolil Davida služebníka svého, vzav jej od chlévů stáda.

מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃

Když chodil za ovcemi březími, zavedl jej, aby pásl Jákoba, lid jeho, a Izraele, dědictví jeho.

וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃

Kterýž pásl je v upřímnosti srdce svého, a zvláštní opatrností rukou svých vodil je.