II Samuel 22

וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃

David kvad denne sang for Herren den dag da Herren hadde utfridd ham av alle hans fienders hånd og av Sauls hånd.

ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃

Og han sa: Herren er min klippe og min festning og min redder,

אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃

min klippefaste Gud, som jeg setter min lit til, mitt skjold og min frelses horn, min borg og min tilflukt, min frelser; fra vold frelser du mig.

מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃

Jeg påkaller den Høilovede, Herren, og blir frelst fra mine fiender.

כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃

Dødens bølger omspente mig, fordervelsens strømmer forferdet mig.

חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃

Dødsrikets rep omgav mig, dødens snarer overfalt mig.

בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃

I min trengsel påkalte jeg Herren, og jeg ropte til min Gud; han hørte fra sitt tempel min røst, og mitt skrik kom for hans ører.

ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃

Da rystet og bevet jorden, himmelens grunnvoller skalv, og de rystet; for hans vrede var optendt.

עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃

Det steg røk op av hans nese, og fortærende ild fra hans munn; glør brente ut av ham.

ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃

Og han bøide himmelen og steg ned, og det var mørke under hans føtter.

וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃

Og han fór på kjeruber og fløi, og han lot sig se på vindens vinger.

וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃

Og han gjorde mørke til skjul rundt omkring sig, vannmasser, tykke skyer.

מנגה נגדו בערו גחלי אש׃

Frem av glansen foran ham brente gloende kull.

ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃

Herren tordnet fra himmelen, den Høieste lot sin røst høre.

וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃

Og han utsendte piler og spredte dem omkring - lyn og forvirret dem.

ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃

Da kom havets strømmer til syne; jordens grunnvoller blev avdekket ved Herrens trusel, for hans neses åndepust.

ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃

Han rakte sin hånd ut fra det høie, han grep mig; han drog mig op av store vann.

יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃

Han fridde mig ut fra min sterke fiende, fra mine avindsmenn; for de var mig for mektige.

יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃

De overfalt mig på min motgangs dag; men Herren blev min støtte.

ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃

Og han førte mig ut i fritt rum; han frelste mig, for han hadde behag i mig.

יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃

Herren gjengjeldte mig efter min rettferdighet, han betalte mig efter mine henders renhet.

כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃

For jeg tok vare på Herrens veier og vek ikke i ondskap fra min Gud;

כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃

for alle hans lover hadde jeg for øie, og fra hans bud vek jeg ikke,

ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃

og jeg var ulastelig for ham og voktet mig vel for min synd.

וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃

Og Herren gjengjeldte mig efter min rettferdighet, efter min renhet for hans øine.

עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃

Mot den fromme viser du dig from, mot den rettvise stridsmann viser du dig rettvis,

עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃

mot den rene viser du dig ren, mot den forvendte viser du dig vrang.

ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃

Elendige folk frelser du, men dine øine er mot de overmodige; dem fornedrer du.

כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃

For du er mitt lys, Herre, og Herren opklarer mitt mørke.

כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃

For ved dig stormer jeg løs på fiendeskarer, ved min Gud springer jeg over murer.

האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃

Gud, hans vei er fullkommen; Herrens ord er rent, han er et skjold for alle dem som setter sin lit til ham.

כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃

For hvem er Gud foruten Herren, og hvem er en klippe foruten vår Gud?

האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃

Gud, han er mitt sterke vern og leder den ulastelige på hans vei.

משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃

Han gir ham føtter likesom hindene og stiller mig på mine høider.

מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃

Han oplærer mine hender til krig, så mine armer spenner kobberbuen.

ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃

Og du gir mig din frelse til skjold, og din mildhet gjør mig stor.

תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃

Du gjør rummet vidt for mine skritt under mig, og mine ankler vakler ikke.

ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃

Jeg vil forfølge mine fiender og ødelegge dem, og jeg vender ikke tilbake før jeg har gjort ende på dem.

ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃

Jeg gjør ende på dem og knuser dem, så de ikke kan reise sig; de faller under mine føtter.

ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃

Og du omgjorder mig med kraft til krig, du bøier mine motstandere under mig.

ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃

Og mine fiender lar du vende mig ryggen, mine avindsmenn utrydder jeg.

ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃

De ser sig om, men der er ingen frelser - efter Herren, men han svarer dem ikke.

ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃

Og jeg knuser dem som jordens støv; jeg sønderknuser dem, tramper dem ned som søle på gatene.

ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃

Og du redder mig fra mitt folks kamper, du bevarer mig til å være hode for hedninger; folkeferd som jeg ikke kjenner, tjener mig.

בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃

Fremmede kryper for mig; bare de hører om mig, blir de mig lydige.

בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃

Fremmede visner bort og går bevende ut av sine borger.

חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃

Herren lever, og priset er min klippe, og ophøiet er min frelses klippefaste Gud,

האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃

den Gud som gir mig hevn og legger folkeferd under mig,

ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃

og som fører mig ut fra mine fiender; over mine motstandere ophøier du mig, fra voldsmannen redder du mig.

על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃

Derfor vil jeg prise dig, Herre, blandt hedningene og lovsynge ditt navn.

מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃

Han gjør frelsen stor for sin konge, og han gjør miskunnhet mot sin salvede, mot David og mot hans ætt til evig tid.