II Samuel 22

וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃

David sang HERREN denne Sang, dengang HERREN havde frelst ham af alle hans Fjenders og af Sauls Hånd.

ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃

Han sang: "HERRE, min Klippe, min Borg, min Befrier,

אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃

min Gud, mit Bjerg, hvortil jeg tyr, mit Skjold, mit Frelseshorn, mit Værn, min Tilflugt, min Frelser, som frelser mig fra Vold!

מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃

Jeg påkalder HERREN, den Højlovede, og frelses fra mine Fjender.

כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃

Dødens Brændinger omsluttede mig, Ødelæggelsens Strømme forfærdede mig,

חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃

Dødsrigets Reb omspændte mig, Dødens Snarer faldt over mig;

בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃

i min Vånde påkaldte jeg HERREN og råbte til min Gud. Han hørte min Røst fra sin Helligdom, mit Råb fandt ind til hans Ører!

ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃

Da rystede Jorden og skjalv, Himlens Grundvolde bæved og rysted, thi hans Vrede blussede op.

עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃

Røg for ud af hans Næse, fortærende Ild af hans Mund, Gløder gnistrede fra ham.

ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃

Han sænkede Himlen, steg ned med Skymulm under sine Fødder;

וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃

båret af Keruber fløj han, svæved på Vindens Vinger;

וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃

han omgav sig med Mulm som en Bolig, mørke Vandmasser, vandfyldte Skyer.

מנגה נגדו בערו גחלי אש׃

Fra Glansen foran ham for der Hagl og Ildgløder ud.

ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃

HERREN tordned fra Himlen, den Højeste lod høre sin Røst;

וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃

han udslynged Pile, adsplittede dem, lod Lynene funkle og skræmmede dem.

ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃

Havets Bund kom til Syne, Jordens Grundvolde blottedes ved HERRENs Trusel, for hans Vredes Pust.

ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃

Han udrakte Hånden fra det høje og greb mig, drog mig op af de vældige Vande,

יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃

frelste mig fra mine mægtige Fjender, fra mine Avindsmænd; de var mig for stærke.

יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃

På min Ulykkes Dag faldt de over mig, men HERREN blev mig et Værn.

ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃

Han førte mig ud i åbent Land, han frelste mig, thi han havde Behag i mig.

יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃

HERREN gengældte mig efter min Retfærd, lønned mig efter mine Hænders Uskyld;

כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃

thi jeg holdt mig til HERRENs Veje, svigted i Gudløshed ikke min Gud;

כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃

hans Bud stod mig alle for Øje, jeg veg ikke fra hans Love.

ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃

Ustraffelig var jeg for ham og vogtede mig for Brøde.

וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃

HERREN lønned mig efter min Retfærd, mine Hænders Uskyld, som var ham for Øje!

עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃

Du viser dig from mod den fromme, retsindig mod den retsindige,

עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃

du viser dig ren mod den rene og vrang mod den svigefulde.

ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃

De arme giver du Frelse, hovmodiges Øjne Skam!

כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃

Ja, du er min Lampe, HERRE! HERREN opklarer mit Mørke.

כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃

Thi ved din Hjælp søndrer jeg Mure, ved min Guds Hjælp springer jeg over Volde.

האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃

Fuldkommen er Guds Vej, lutret er HERRENs Ord. Han er et Skjold for alle, der sætter deres Lid til ham.

כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃

Ja, hvem er Gud uden HERREN, hvem er en Klippe uden vor Gud,

האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃

den Gud, der omgjorded mig med Kraft, jævnede Vejen for mig,

משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃

gjorde mine Fødder som Hindens og gav mig Fodfæste på Højne,

מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃

oplærte min Hånd til Krig, så mine Arme spændte Kobberbuen?

ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃

Du gav mig din Frelses Skjold, din Nedladelse gjorde mig stor;

תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃

du skaffede Plads for mine Skridt, mine Ankler vaklede ikke.

ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃

Jeg jog mine Fjender, indhentede dem, vendte først om, da de var gjort til intet,

ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃

slog dem ned, så de ej kunde rejse sig, men lå faldne under min Fod.

ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃

Du omgjorded mig med Kraft til Kampen, mine Modstandere tvang du i Knæ for mig;

ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃

du slog mine Fjender på Flugt mine Avindsmænd ryddede jeg af Vejen.

ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃

De råbte, men ingen hjalp, til HERREN, han svared dem ikke.

ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃

Jeg knuste dem som Jordens Støv, som Gadeskarn tramped jeg på dem.

ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃

Du friede mig af Folkekampe, du satte mig til Folkeslags Høvding; nu tjener mig ukendte Folk;

בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃

Udlandets Sønner kryber for mig; blot de hører om mig, lyder de mig:

בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃

Udlandets Sønner vansmægter, kommer skælvende frem af deres Skjul.

חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃

HERREN lever, højlovet min Klippe, ophøjet være min Frelses Gud,

האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃

den Gud, som giver mig Hævn, lægger Folkeslag under min Fod

ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃

og frier mig fra mine Fjender! Du ophøjer mig over mine Modstandere, fra Voldsmænd frelser du mig.

על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃

HERRE, derfor priser jeg dig blandt Folkene og lovsynger dit Navn,

מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃

du, som kraftig hjælper din Konge og viser din Salvede Miskundhed. David og hans Æt evindelig.