II Samuel 22

David sang HERREN denne Sang, dengang HERREN havde frelst ham af alle hans Fjenders og af Sauls Hånd.

וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃

Han sang: "HERRE, min Klippe, min Borg, min Befrier,

ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃

min Gud, mit Bjerg, hvortil jeg tyr, mit Skjold, mit Frelseshorn, mit Værn, min Tilflugt, min Frelser, som frelser mig fra Vold!

אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃

Jeg påkalder HERREN, den Højlovede, og frelses fra mine Fjender.

מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃

Dødens Brændinger omsluttede mig, Ødelæggelsens Strømme forfærdede mig,

כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃

Dødsrigets Reb omspændte mig, Dødens Snarer faldt over mig;

חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃

i min Vånde påkaldte jeg HERREN og råbte til min Gud. Han hørte min Røst fra sin Helligdom, mit Råb fandt ind til hans Ører!

בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃

Da rystede Jorden og skjalv, Himlens Grundvolde bæved og rysted, thi hans Vrede blussede op.

ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃

Røg for ud af hans Næse, fortærende Ild af hans Mund, Gløder gnistrede fra ham.

עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃

Han sænkede Himlen, steg ned med Skymulm under sine Fødder;

ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃

båret af Keruber fløj han, svæved på Vindens Vinger;

וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃

han omgav sig med Mulm som en Bolig, mørke Vandmasser, vandfyldte Skyer.

וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃

Fra Glansen foran ham for der Hagl og Ildgløder ud.

מנגה נגדו בערו גחלי אש׃

HERREN tordned fra Himlen, den Højeste lod høre sin Røst;

ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃

han udslynged Pile, adsplittede dem, lod Lynene funkle og skræmmede dem.

וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃

Havets Bund kom til Syne, Jordens Grundvolde blottedes ved HERRENs Trusel, for hans Vredes Pust.

ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃

Han udrakte Hånden fra det høje og greb mig, drog mig op af de vældige Vande,

ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃

frelste mig fra mine mægtige Fjender, fra mine Avindsmænd; de var mig for stærke.

יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃

På min Ulykkes Dag faldt de over mig, men HERREN blev mig et Værn.

יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃

Han førte mig ud i åbent Land, han frelste mig, thi han havde Behag i mig.

ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃

HERREN gengældte mig efter min Retfærd, lønned mig efter mine Hænders Uskyld;

יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃

thi jeg holdt mig til HERRENs Veje, svigted i Gudløshed ikke min Gud;

כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃

hans Bud stod mig alle for Øje, jeg veg ikke fra hans Love.

כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃

Ustraffelig var jeg for ham og vogtede mig for Brøde.

ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃

HERREN lønned mig efter min Retfærd, mine Hænders Uskyld, som var ham for Øje!

וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃

Du viser dig from mod den fromme, retsindig mod den retsindige,

עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃

du viser dig ren mod den rene og vrang mod den svigefulde.

עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃

De arme giver du Frelse, hovmodiges Øjne Skam!

ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃

Ja, du er min Lampe, HERRE! HERREN opklarer mit Mørke.

כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃

Thi ved din Hjælp søndrer jeg Mure, ved min Guds Hjælp springer jeg over Volde.

כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃

Fuldkommen er Guds Vej, lutret er HERRENs Ord. Han er et Skjold for alle, der sætter deres Lid til ham.

האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃

Ja, hvem er Gud uden HERREN, hvem er en Klippe uden vor Gud,

כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃

den Gud, der omgjorded mig med Kraft, jævnede Vejen for mig,

האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃

gjorde mine Fødder som Hindens og gav mig Fodfæste på Højne,

משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃

oplærte min Hånd til Krig, så mine Arme spændte Kobberbuen?

מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃

Du gav mig din Frelses Skjold, din Nedladelse gjorde mig stor;

ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃

du skaffede Plads for mine Skridt, mine Ankler vaklede ikke.

תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃

Jeg jog mine Fjender, indhentede dem, vendte først om, da de var gjort til intet,

ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃

slog dem ned, så de ej kunde rejse sig, men lå faldne under min Fod.

ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃

Du omgjorded mig med Kraft til Kampen, mine Modstandere tvang du i Knæ for mig;

ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃

du slog mine Fjender på Flugt mine Avindsmænd ryddede jeg af Vejen.

ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃

De råbte, men ingen hjalp, til HERREN, han svared dem ikke.

ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃

Jeg knuste dem som Jordens Støv, som Gadeskarn tramped jeg på dem.

ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃

Du friede mig af Folkekampe, du satte mig til Folkeslags Høvding; nu tjener mig ukendte Folk;

ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃

Udlandets Sønner kryber for mig; blot de hører om mig, lyder de mig:

בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃

Udlandets Sønner vansmægter, kommer skælvende frem af deres Skjul.

בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃

HERREN lever, højlovet min Klippe, ophøjet være min Frelses Gud,

חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃

den Gud, som giver mig Hævn, lægger Folkeslag under min Fod

האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃

og frier mig fra mine Fjender! Du ophøjer mig over mine Modstandere, fra Voldsmænd frelser du mig.

ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃

HERRE, derfor priser jeg dig blandt Folkene og lovsynger dit Navn,

על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃

du, som kraftig hjælper din Konge og viser din Salvede Miskundhed. David og hans Æt evindelig.

מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃