Psalms 105

 Tacken HERREN,      åkallen hans namn,  gören hans gärningar kunniga bland folken.

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃

 Sjungen till hans ära,      lovsägen honom,  talen om alla hans under.

שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃

 Berömmen eder av hans heliga namn;  glädje sig av hjärtat      de som söka HERREN.

התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃

 Frågen efter HERREN och hans makt,  söken hans ansikte beständigt.

דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃

 Tänken på de underbara verk som han har gjort,  på hans under och hans muns domar,

זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃

 I Abrahams, hans tjänares, säd,  I Jakobs barn, hans utvalda.

זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃

 Han är HERREN, vår Gud;  över hela jorden gå hans domar.

הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃

 Han tänker evinnerligen på sitt förbund,  intill tusen släkten på vad han har stadgat,

זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃

 på det förbund han slöt med Abraham  och på sin ed till Isak.

אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃

 Han fastställde det för Jakob till en stadga,  för Israel till ett evigt förbund;

ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃

 han sade: »Åt dig vill jag giva Kanaans land,  det skall bliva eder arvedels lott.»

לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃

 Då voro de ännu en liten hop,  de voro ringa och främlingar därinne.

בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃

 Och de vandrade åstad ifrån folk till folk,  ifrån ett rike bort till ett annat.

ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃

 Han tillstadde ingen att göra dem skada,  han straffade konungar för deras skull:

לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃

 »Kommen icke vid mina smorda,  och gören ej mina profeter något ont.»

אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃

 Och när han bjöd hungersnöd komma över landet  och fördärvade allt deras livsuppehälle,

ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃

 då sände han åstad en man framför dem:  Josef blev såld till träl.

שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃

 Man slog hans fötter i bojor,  i järn fick han ligga fjättrad,

ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃

 till den tid då hans ord uppfylldes,  då HERRENS tal bevisade hans oskuld.

עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃

 Då sände konungen och lät släppa honom lös,  folkens behärskare gav honom fri.

שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃

 Han satte honom till herre över sitt hus,  till att råda över all hans egendom;

שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃

 han skulle binda hans furstar efter sin vilja  och lära hans äldste vishet.

לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃

 Och Israel kom till Egypten,  Jakob blev en gäst i Hams land.

ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃

 Och HERREN gjorde sitt folk mycket fruktsamt  och mäktigare än dess ovänner voro,

ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃

 de vilkas hjärtan han vände till att hata hans folk,  till att lägga onda råd mot hans tjänare.

הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃

 Han sände Mose, sin tjänare,  och Aron, som han hade utvalt.

שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃

 De gjorde hans tecken ibland dem  och under i Hams land.

שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃

 Han sände mörker och lät allt bliva mörkt;  och de stodo icke emot hans ord.

שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃

 Han förvandlade deras vatten till blod  och lät så deras fiskar dö.

הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃

 Deras land kom att vimla av paddor,  ända in i deras konungars kamrar.

שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃

 Han bjöd, och flugsvärmar kommo,  mygg i hela deras land.

אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃

 Han gav dem hagel för regn,  eldslågor sände han i deras land.

נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃

 Och han slog deras vinträd och fikonträd  och bröt sönder träden i deras land.

ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃

 Han bjöd, och gräshoppor kommo,  och gräsmaskar i tallös mängd.

אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃

 De åto upp alla örter i deras land,  de åto upp frukten på deras mark.

ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃

 Och han slog allt förstfött i deras land,  förstlingen av all deras kraft.

ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃

 Så förde han dem ut, med silver och guld,  och i hans stammar var ingen som stapplade.

ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃

 Egyptierna gladde sig, när de drogo ut;  ty förskräckelse för Israel hade fallit över dem.

שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃

 Han bredde ut ett moln till skygd,  och en eld för att lysa om natten.

פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃

 De begärde, då lät han vaktlar komma,  och med bröd från himmelen mättade han dem.

שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃

 Han öppnade klippan, och vatten flödade;  det gick genom öknen såsom en ström.

פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃

 Ty han tänkte på sitt heliga ord,  på sin tjänare Abraham.

כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃

 Så förde han ut sitt folk med fröjd,  med jubel dem som han hade utvalt.

ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃

 Han gav åt dem hedningarnas länder,  och folkens förvärv fingo de till besittning,

ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃

 för att de skulle hålla hans stadgar  och taga hans lagar i akt.  Halleluja!

בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃