Psalms 106

 Halleluja!  Tacken HERREN, ty han är god,  ty hans nåd varar evinnerligen.

הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

 Vem kan uttala HERRENS väldiga gärningar  och förkunna allt hans lov?

מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃

 Saliga äro de som akta på vad rätt är,  de som alltid öva rättfärdighet.

אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃

 Tänk på mig, HERRE, efter din nåd mot ditt folk,  besök mig med din frälsning,

זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

 så att jag med lust får se dina utvaldas lycka,  glädja mig med ditt folks glädje,  berömma mig med din arvedel.

לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃

 Vi hava syndat likasom våra fäder,  vi hava gjort illa, vi hava varit ogudaktiga.

חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃

 Våra fäder i Egypten aktade icke på dina under;  de tänkte icke på dina många nådegärningar,  utan voro gensträviga vid havet, invid Röda havet.

אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃

 Men han frälste dem för sitt namns skull,  för att göra sin makt kunnig.

ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃

 Han näpste Röda havet, så att det blev torrt,  och förde dem genom djupen såsom genom en öken.

ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

 Han frälste dem från deras motståndares hand  och förlossade dem ifrån fiendens hand.

ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

 Vattnet övertäckte deras ovänner;  icke en enda av dem blev kvar.

ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

 Då trodde de på hans ord,  då sjöngo de hans lov.

ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

 Men snart glömde de hans gärningar,  de förbidade icke hans råd.

מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃

 De grepos av lystnad i öknen  och frestade Gud i ödemarken.

ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃

 Då gav han dem vad de begärde,  men sände tärande sjukdom över dem.

ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

 Och de upptändes av avund mot Mose i lägret,  mot Aron, HERRENS helige.

ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

 Men jorden öppnade sig och uppslukade Datan  och övertäckte Abirams hop.

תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃

 Och eld begynte brinna i deras hop,  en låga brände upp de ogudaktiga.

ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

 De gjorde en kalv vid Horeb  och tillbådo ett gjutet beläte;

יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

 sin ära bytte de bort  mot bilden av en oxe, som äter gräs.

וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃

 De glömde Gud, sin frälsare,  som hade gjort så stora ting i Egypten,

שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

 så underbara verk i Hams land,  så fruktansvärda gärningar vid Röda havet.

נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃

 Då hotade han att förgöra dem;  men Mose, den man som han hade utvalt,  trädde fram såsom medlare inför honom  till att avvända hans vrede, så att den icke skulle fördärva.

ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

 De föraktade det ljuvliga landet  och trodde icke på hans ord.

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

 De knorrade i sina tält  och lyssnade icke till HERRENS röst.

וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃

 Då lyfte han upp sin hand mot dem  och svor att slå ned dem i öknen,

וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

 att slå ned deras barn ibland hedningarna  och förströ dem i länderna.

ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

 Och de slöto sig till Baal-Peor  och åto det som var offrat åt döda.

ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

 De förtörnade Gud med sina gärningar,  och en hemsökelse bröt in över dem.

ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃

 Men Pinehas trädde fram och skipade rätt,  och så upphörde hemsökelsen;

ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

 det vart honom räknat till rättfärdighet  från släkte till släkte, för evig tid.

ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃

 De förtörnade honom ock vid Meribas vatten,  och det gick Mose illa för deras skull.

ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

 Ty de voro gensträviga mot hans Ande,  och han talade obetänksamt med sina läppar.

כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃

 De förgjorde icke de folk  om vilka HERREN hade givit dem befallning,

לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃

 utan beblandade sig med hedningarna  och lärde sig deras gärningar.

ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

 De tjänade deras avgudar,  och dessa blevo dem till en snara.

ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃

 Och de offrade sina söner och döttrar  till offer åt onda andar.

ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃

 Ja, de utgöto oskyldigt blod,  sina söners och döttrars blod  och offrade dessa åt Kanaans avgudar;  och landet vart ohelgat genom blodskulder.

וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

 Så blevo de orena genom sina gärningar  och betedde sig trolöst i sina verk.

ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

 Då upptändes HERRENS vrede mot hans folk,  och hans arvedel blev honom en styggelse.

ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃

 Och han gav dem i hedningars hand,  så att de som hatade dem fingo råda över dem.

ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

 Deras fiender trängde dem,  och de blevo kuvade under deras hand.

וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

 Många gånger räddade han dem,  men de voro gensträviga i sin egenvilja  och förgingos så genom sin missgärning.

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

 Men han såg till dem i deras nöd,  när han hörde deras rop.

וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃

 Och han tänkte, dem till fromma, på sitt förbund  och ömkade sig efter sin stora nåd.

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

 Och han lät dem finna barmhärtighet  inför alla dem som hade fört dem i fångenskap.

ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃

 Fräls oss, HERRE, vår Gud,  och församla oss från hedningarna,  så att vi få prisa ditt heliga namn  och berömma oss av ditt lov.               ----

הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

Lovad vare HERREN, Israels Gud, från evighet till evighet! Och allt folket säge: »Amen, Halleluja!»            Israels förlossades tacksamhet mot                         HERREN.

ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃