Psalms 105

105:1

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃

Pris Herren, påkald hans navn, gør hans Gerninger kendte blandt Folkeslag!

105:2

שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃

Syng og spil til hans Pris, tal om alle hans Undere;

105:3

התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃

ros jer af hans hellige Navn, eders Hjerte glæde sig, I, som søger HERREN;

105:4

דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃

spørg efter HERREN og hans magt, søg bestandig hans Åsyn;

105:5

זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃

kom i Hu de Undere, han gjorde, hans Tegn og hans Munds Domme,

105:6

זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃

I, hans Tjener Abrahams Sæd, hans udvalgte, Jakobs Sønner!

105:7

הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃

Han, HERREN, er vor Gud, hans Domme når ud over Jorden;

105:8

זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃

han ihukommer for evigt sin Pagt, i tusind Slægter sit Tilsagn,

105:9

אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃

Pagten, han slutted med Abraham, Eden, han tilsvor Isak;

105:10

ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃

han holdt den i Hævd som Ret for Jakob, en evig Pagt for Israel,

105:11

לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃

idet han sagde: "Dig giver jeg Kana'ans Land som eders Arvelod."

105:12

בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃

Da de kun var en liden Hob, kun få og fremmede der,

105:13

ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃

og vandrede fra Folk til Folk, fra et Rige til et andet,

105:14

לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃

tillod han ingen at volde dem Men, men tugted for deres Skyld Konger

105:15

אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃

"Rør ikke mine Salvede, gør ikke mine Profeter ondt!"

105:16

ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃

Hungersnød kaldte han frem over Landet, hver Brødets Støttestav brød han;

105:17

שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃

han sendte forud for dem en Mand, Josef solgtes som Træl;

105:18

ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃

de tvang hans Fødder med Lænker, han kom i Lænker af Jern,

105:19

עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃

indtil hans Ord blev opfyldt; ved HERRENs Ord stod han Prøven igennem.

105:20

שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃

På Kongens Bud blev han fri, Folkenes Hersker lod ham løs:

105:21

שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃

han tog ham til Herre for sit Hus, til Hersker over alt sit Gods;

105:22

לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃

han styred hans Øverster efter sin Vilje og viste hans Ældste til Rette.

105:23

ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃

Og Israel kom til Ægypten, Jakob boede som Gæst i Kamiternes Land.

105:24

ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃

Han lod sit Folk blive såre frugtbart og stærkere end dets Fjender;

105:25

הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃

han vendte deres Sind til Had mod sit Folk og til Træskhed imod sine Tjenere.

105:26

שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃

Da sendte han Moses, sin Tjener, og Aron, sin udvalgte Mand;

105:27

שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃

han gjorde sine Tegn i Ægypten og Undere i Kamiternes Land;

105:28

שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃

han sendte Mørke, så blev det mørkt, men de ænsede ikke hans Ord;

105:29

הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃

han gjorde deres Vande til Blod og slog deres Fisk ihjel;

105:30

שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃

af Frøer vrimlede Landet, selv i Kongens Sale var de;

105:31

אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃

han talede, så kom der Bremser og Myg i alt deres Land;

105:32

נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃

han sendte dem Hagl for Regn og luende Ild i Landet;

105:33

ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃

han slog både Vinstok og Figen og splintrede Træerne i deres Land;

105:34

אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃

han talede, så kom der Græshopper, Springere uden Tal,

105:35

ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃

de åd alt Græs i Landet, de åd deres Jords Afgrøde;

105:36

ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃

alt førstefødt i Landet slog han, Førstegrøden af al deres Kraft;

105:37

ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃

han førte dem ud med Sølv og Guld, ikke een i hans Stammer snubled

105:38

שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃

Ægypterne glæded sig, da de drog bort, thi de var grebet af Rædsel for dem.

105:39

פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃

Han bredte en Sky som Skjul og Ild til at lyse i Natten;

105:40

שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃

de krævede, han bragte Vagtler, med Himmelbrød mættede han dem;

105:41

פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃

han åbnede Klippen, og Vand strømmede ud, det løb som en Flod i Ørkenen.

105:42

כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃

Thi han kom sit hellige Ord i Hu til Abraham, sin Tjener;

105:43

ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃

han lod sit Folk drage ud med Fryd, sine udvalgte under Jubel;

105:44

ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃

han gav dem Folkenes Lande, de fik Folkeslags Gods i Eje.

105:45

בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃

Derfor skulde de holde hans Bud og efterkomme hans Love. Halleluja!