Psalms 89

משכיל לאיתן האזרחי חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי׃

(En Maskil af Ezraitten Etan.) Om HERRENs, Nåde vil jeg evigt synge, fra Slægt til Slægt med min Mund forkynde din Trofasthed.

כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם׃

Thi du har sagt: "En evig Bygning er Nåden!" I Himlen har du grundfæstet din Trofasthed.

כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי׃

Jeg sluttede en Pagt med min udvalgte, tilsvor David, min Tjener:

עד עולם אכין זרעך ובניתי לדר ודור כסאך סלה׃

"Jeg lader din Sæd bestå for evigt, jeg bygger din Trone fra Slægt til Slægt!" - Sela.

ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים׃

Og Himlen priser dit Under, HERRE, din Trofasthed i de Helliges Forsamling.

כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים׃

Thi hvem i Sky er HERRENs Lige, hvo er som HERREN iblandt Guds Sønner?

אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו׃

En forfærdelig Gud i de Helliges Kreds, stor og frygtelig over alle omkring ham.

יהוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך׃

HERRE, Hærskarers Gud, hvo er som du? HERRE, din Nåde og Trofasthed omgiver dig.

אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃

Du mestrer Havets Overmod; når Bølgerne bruser, stiller du dem.

אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃

Du knuste Rahab som en fældet Kriger, splitted dine Fjender med vældig Arm.

לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃

Din er Himlen, og din er Jorden, du grundede Jorderig med dets Fylde.

צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃

Norden og Sønden skabte du, Tabor og Hermon jubler over dit Navn.

לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך׃

Du har en Arm med Vælde, din Hånd er stærk, din højre løftet.

צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך׃

Retfærd og Ret er din Trones Grundvold, Nåde og Sandhed står for dit Åsyn.

אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון׃

Saligt det Folk, der kender til Frydesang, vandrer, HERRE, i dit Åsyns Lys!

בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו׃

De lovsynger Dagen igennem dit Navn, ophøjes ved din Retfærdighed.

כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו׃

Thi du er vor Styrkes Stolthed, du løfter vort Horn ved din Yndest;

כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו׃

thi vort Skjold er hos HERREN, vor Konge er Israels Hellige!

אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃

Du taled engang i et Syn til dine fromme : "Krone satte jeg på en Helt, ophøjed en Yngling af Folket;

מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו׃

jeg har fundet David, min Tjener, salvet ham med min hellige Olie;

אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו׃

thi min Hånd skal holde ham fast, og min Arm skal give ham Styrke.

לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃

Ingen Fjende skal overvælde ham, ingen Nidding trykke ham ned;

וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃

jeg knuser hans Fjender foran ham og nedstøder dem, der bader ham;

ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׃

med ham skal min Trofasthed og Miskundhed være, hans Horn skal løfte sig ved mit Navn;

ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃

jeg lægger Havet under hans Hånd og Strømmene under hans højre;

הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי׃

mig skal han kalde: min Fader, min Gud og min Frelses Klippe.

אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃

Jeg gør ham til førstefødt, den største blandt Jordens Konger;

לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו׃

jeg bevarer for evigt min Miskundhed mod ham, min Pagt skal holdes ham troligt;

ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים׃

jeg lader hans Æt bestå for evigt, hans Trone, så længe Himlen er til.

אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון׃

Hvis hans Sønner svigter min Lov og ikke følger mine Lovbud,

אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו׃

hvis de bryder min Vedtægt og ikke holder mit Bud,

ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃

da hjemsøger jeg deres Synd med Ris, deres Brøde med hårde Slag;

וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי׃

men min Nåde tager jeg ikke fra ham, min Trofasthed svigter jeg ikke;

לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׃

jeg bryder ikke min Pagt og ændrer ej mine Læbers Udsagn.

אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃

Ved min Hellighed svor jeg een Gang for alle - David sviger jeg ikke:

זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי׃

Hans Æt skal blive for evigt, hans Trone for mig som Solen,

כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה׃

stå fast som Månen for evigt, og Vidnet på Himlen er sanddru, - Sela.

ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃

Men du har forstødt og forkastet din Salvede og handlet i Vrede imod ham;

נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃

Pagten med din Tjener har du brudt, vanæret hans Krone og trådt den i Støvet;

פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃

du har nedbrudt alle hans Mure, i Grus har du lagt hans Fæstninger;

שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו׃

alle vejfarende plyndrer ham, sine Naboer blev han til Spot.

הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו׃

Du har løftet hans Uvenners højre og glædet alle hans Fjender;

אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃

hans Sværd lod du vige for Fjenden, du holdt ham ej oppe i Kampen;

השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃

du vristed ham Staven af Hænde og styrted hans Trone til Jorden,

הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃

afkorted hans Ungdoms Dage og hylled ham ind i Skam. - Sela.

עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך׃

Hvor længe vil du skjule dig, HERRE, for evigt, hvor længe skal din Vrede lue som Ild?

זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃

Herre, kom i Hu, hvad Livet er, til hvilken Tomhed du skabte hvert Menneskebarn!

מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃

Hvo bliver i Live og skuer ej Død, hvo frelser sin sjæl fra Dødsrigets Hånd? - Sela.

איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך׃

Hvor er din fordums Nåde, Herre, som du i Trofasthed tilsvor David?

זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃

Kom, Herre, din Tjeners Skændsel i Hu, at jeg bærer Folkenes Spot i min Favn,

אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃

hvorledes dine Fjender håner, HERRE, hvorledes de håner din Salvedes Fodspor.

ברוך יהוה לעולם אמן ואמן׃

Lovet være HERREN i Evighed, Amen, Amen!