Job 39

Sai tu quando le capre selvagge delle rocce figliano? Hai tu osservato quando le cerve partoriscono?

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

Conti tu i mesi della lor pregnanza e sai tu il momento in cui debbono sgravarsi?

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

S’accosciano, fanno i lor piccini, e son tosto liberate dalle loro doglie;

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

i lor piccini si fanno forti, crescono all’aperto, se ne vanno, e non tornan più alle madri.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

Chi manda libero l’onàgro, e chi scioglie i legami all’asino salvatico,

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

al quale ho dato per dimora il deserto, e la terra salata per abitazione?

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

Egli si beffa del frastuono della città, e non ode grida di padrone.

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

Batte le montagne della sua pastura, e va in traccia d’ogni filo di verde.

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

Il bufalo vorrà egli servirti o passar la notte presso alla tua mangiatoia?

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

Legherai tu il bufalo con una corda perché faccia il solco? erpicherà egli le valli dietro a te?

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

Ti fiderai di lui perché la sua forza è grande? Lascerai a lui il tuo lavoro?

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

Conterai su lui perché ti porti a casa la raccolta e ti ammonti il grano sull’aia?

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

Lo struzzo batte allegramente l’ali; ma le penne e le piume di lui son esse pietose?

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

No, poich’egli abbandona sulla terra le proprie uova e le lascia scaldar sopra la sabbia.

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

Egli dimentica che un piede le potrà schiacciare, e che le bestie dei campi le potran calpestare.

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

Tratta duramente i suoi piccini, quasi non fosser suoi; la sua fatica sarà vana, ma ciò non lo turba,

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

ché Iddio l’ha privato di sapienza, e non gli ha impartito intelligenza.

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

Ma quando si leva e piglia lo slancio, si beffa del cavallo e di chi lo cavalca.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

Sei tu che dài al cavallo il coraggio? che gli vesti il collo d’una fremente criniera?

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

Sei tu che lo fai saltar come la locusta? Il fiero suo nitrito incute spavento.

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

Raspa la terra nella valle ed esulta della sua forza; si slancia incontro alle armi.

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

Della paura si ride, non trema, non indietreggia davanti alla spada.

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

Gli risuona addosso il turcasso, la folgorante lancia e il dardo.

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

Con fremente furia divora la terra. Non sta più fermo quando suona la tromba.

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

Com’ode lo squillo, dice: Aha! e fiuta da lontano la battaglia, la voce tonante dei capi, e il grido di guerra.

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

E’ l’intelligenza tua che allo sparviere fa spiccare il volo e spiegar l’ali verso mezzogiorno?

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

E’ forse al tuo comando che l’aquila si leva in alto e fa il suo nido nei luoghi elevati?

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

Abita nelle rocce e vi pernotta; sta sulla punta delle rupi, sulle vette scoscese;

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

di là spia la preda, e i suoi occhi miran lontano.

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

I suoi piccini s’abbeveran di sangue, e dove son de’ corpi morti, ivi ella si trova".

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃