Luke 22

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

Men de usyrede brøds høitid, som kalles påske, var nær;

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

og yppersteprestene og de skriftlærde søkte råd til å få ryddet ham av veien; for de fryktet for folket.

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

Men Satan fór inn i Judas med tilnavnet Iskariot, som var en av de tolv,

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

og han gikk bort og talte med yppersteprestene og høvedsmennene om hvorledes han skulde forråde ham til dem.

וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

Og de blev glade, og lovte å gi ham penger,

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

og han gav sitt tilsagn og søkte leilighet til å forråde ham til dem uten opstyr.

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

Så kom de usyrede brøds dag, da påskelammet skulde slaktes.

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

Og han sendte Peter og Johannes avsted og sa: Gå bort og gjør i stand påskelammet for oss, så vi kan ete det!

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

De sa til ham: Hvor vil du vi skal gjøre det i stand?

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

Han sa til dem: Se, når I kommer inn i byen, skal det møte eder en mann som bærer en krukke vann; følg ham til det hus hvor han går inn,

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

og si til husbonden: Mesteren sier til dig: Hvor er det herberge der jeg kan ete påskelammet med mine disipler?

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

Så skal han vise eder en stor sal med benker og hynder; der skal I gjøre det i stand.

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

De gikk da avsted, og fant det så som han hadde sagt dem; og de gjorde i stand påskelammet.

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

Og da timen kom, satte han sig til bords, og apostlene med ham.

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

Og han sa til dem: Jeg har hjertelig lengtet efter å ete dette påskelam med eder før jeg lider;

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

for jeg sier eder: Jeg skal aldri mere ete det før det er blitt fullkommet i Guds rike.

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

Og han tok en kalk, takket og sa: Ta dette og del det mellem eder!

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

For jeg sier eder: Fra nu av skal jeg aldri mere drikke av vintreets frukt før Guds rike er kommet.

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

Og han tok et brød, takket og brøt det, gav dem og sa: Dette er mitt legeme, som gis for eder; gjør dette til minne om mig!

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

Likeså kalken, efterat de hadde ett, og sa: Denne kalk er den nye pakt i mitt blod, som utgydes for eder.

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

Men se, hans hånd som forråder mig, er med mig over bordet.

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

For Menneskesønnen går vel bort, som bestemt er; men ve det menneske ved hvem han blir forrådt!

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

De begynte da å spørre hverandre om hvem av dem det vel kunde være som skulde gjøre denne gjerning.

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

Det blev også en trette mellem dem om hvem av dem skulde gjelde for å være størst.

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

Da sa han til dem: Kongene hersker over sine folk, og de som bruker makt over dem, kalles deres velgjørere.

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

Så er det ikke med eder; men den største blandt eder skal være som den yngste, og den øverste som den som tjener.

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

For hvem er størst, den som sitter til bords, eller den som tjener? Er det ikke den som sitter til bords? Men jeg er som en tjener iblandt eder.

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

Men I er de som har holdt ut hos mig i mine prøvelser,

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

og jeg tilsier eder riket, likesom min Fader har tilsagt mig det,

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

så I skal ete og drikke ved mitt bord i mitt rike, og sitte på troner og dømme Israels tolv stammer.

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

Simon! Simon! se, Satan krevde å få eder i sin vold for å sikte eder som hvete;

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

men jeg bad for dig at din tro ikke måtte svikte, og når du engang omvender dig, da styrk dine brødre!

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

Men han sa til ham: Herre! med dig er jeg rede til å gå både i fengsel og i død.

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

Da sa han: Jeg sier dig, Peter: Hanen skal ikke gale idag før du tre ganger har nektet at du kjenner mig.

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

Og han sa til dem: Da jeg sendte eder ut uten pung og skreppe og sko, fattedes eder da noget? De sa: Nei, intet.

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

Han sa da til dem: Men nu skal den som har pung, ta den med, likeså skreppe, og den som ikke har sverd, han selge sin kappe og kjøpe sig et!

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

For jeg sier eder at dette som er skrevet, må opfylles på mig, dette ord: Og han blev regnet blandt ugjerningsmenn; for det som er sagt om mig, er til ende.

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

Da sa de: Herre! se, her er to sverd. Men han sa til dem: Det er nok.

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

Og han gikk ut og vandret efter sedvane til Oljeberget; men hans disipler fulgte og med ham.

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

Og da han kom til stedet, sa han til dem: Bed at I ikke må komme i fristelse!

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

Og han slet sig fra dem så lang som et stenkast, og falt på kne, bad og sa:

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

Fader! om du vil, da la denne kalk gå mig forbi! Dog, skje ikke min vilje, men din!

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

Og en engel fra himmelen åpenbarte sig for ham og styrket ham.

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

Og han kom i dødsangst og bad enda heftigere, og hans sved blev som blodsdråper, som falt ned på jorden.

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

Så stod han op fra bønnen og kom til sine disipler og fant dem sovende av bedrøvelse,

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

og han sa til dem: Hvorfor sover I? Stå op og bed at I ikke må komme i fristelse!

]74-64[׃

Mens han ennu talte, se, da kom en flokk, og han som hette Judas, en av de tolv, gikk foran dem og trådte nær til Jesus for å kysse ham.

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

Men Jesus sa til ham: Judas! forråder du Menneskesønnen med et kyss?

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

Da nu de som var om ham, så hvad som vilde skje, sa de: Herre! skal vi slå til med sverd?

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

Og en av dem slo til yppersteprestens tjener og hugg det høire øre av ham.

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

Men Jesus svarte og sa: La dem bare gå så vidt! Og han rørte ved hans øre og lægte ham.

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

Og Jesus sa til yppersteprestene og høvedsmennene over tempel-vakten og de eldste som var kommet imot ham: I er gått ut som mot en røver med sverd og stokker;

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

da jeg daglig var hos eder i templet, rakte I ikke eders hender ut mot mig. Men dette er eders time og mørkets makt.

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

Da de nu hadde grepet ham, drog de avsted med ham og førte ham inn i yppersteprestens hus; og Peter fulgte langt bakefter.

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

De hadde tendt en ild midt i gårdsrummet og satt der sammen, og Peter satt midt iblandt dem.

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

Men en tjenestepike fikk se ham sitte mot lyset, og stirret på ham og sa: Også denne var med ham.

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

Men han fornektet ham og sa: Jeg kjenner ham ikke, kvinne!

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

Litt efter fikk en annen se ham og sa: Du er også en av dem. Men Peter sa: Menneske! jeg er ikke det.

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

Og omkring én time efter stadfestet en annen det og sa: Sannelig, også denne var med ham; han er jo en galileer.

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

Men Peter sa: Menneske! jeg forstår ikke hvad det er du mener! Og straks, mens han ennu talte, gol hanen.

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

Og Herren vendte sig og så på Peter; og Peter kom Herrens ord i hu, hvorledes han hadde sagt til ham: Før hanen galer idag, skal du fornekte mig tre ganger.

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

Og han gikk ut og gråt bitterlig.

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

Og mennene som holdt Jesus, spottet ham og slo ham,

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

og de kastet et klæde over ham og spurte ham og sa: Spå nu: Hvem var det som slo dig?

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

Og mange andre spottord talte de til ham.

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

Da det nu blev dag, samledes folkets eldste og yppersteprestene og de skriftlærde, og de førte ham frem i sitt rådsmøte

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

og sa: Er du Messias, da si oss det! Men han sa til dem: Om jeg sier eder det, tror I det ikke;

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

og om jeg spør, svarer I ikke.

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

Men fra nu av skal Menneskesønnen sitte ved Guds krafts høire hånd.

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

Da sa de alle: Er du da Guds Sønn? Han sa til dem: I sier det; jeg er det.

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

Da sa de: Hvad skal vi mere med vidnesbyrd? Vi har jo selv hørt det av hans munn.