Luke 22

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

Men de usyrede Brøds Højtid, som kaldes Påske, nærmede sig.

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

Og Ypperstepræsterne og de skriftkloge søgte, hvorledes de kunde slå ham ihjel; thi de frygtede for Folket.

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

Men Satan gik ind i Judas, som kaldes Iskariot og var en af de tolv.

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

Og han gik hen og talte med Ypperstepræsterne og Høvedsmændene om, hvorledes han vilde forråde ham til dem.

וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

Og de bleve glade og lovede at give ham Penge.

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

Og han tilsagde det; og han søgte Lejlighed til at forråde ham til dem uden Opløb.

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

Men de usyrede Brøds Dag kom, på hvilken man skulde slagte Påskelammet.

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

Og han udsendte Peter og Johannes og sagde: "Går hen og bereder os Påskelammet, at vi kunne spise det."

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

Men de sagde til ham: "Hvor vil du, at vi skulle berede det?"

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

Men han sagde til dem: "Se, når I ere komne ind i Staden, skal der møde eder en Mand, som bærer en Vandkrukke; følger ham til Huset, hvor han går ind,

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

og I skulle sige til Husbonden i Huset: Mesteren siger: Hvor er det Herberge, hvor jeg kan spise Påskelammet med mine Disciple?

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

Og han skal vise eder en stor Sal opdækket; der skulle I berede det."

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

Og de gik hen og fandt det således, som han havde sagt dem; og de beredte Påskelammet.

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

Og da Timen kom, satte han sig til Bords, og Apostlene med ham.

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

Og han sagde til dem: "Jeg har hjerteligt længtes efter at spise dette Påskelam med eder, førend jeg lider.

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

Thi jeg siger eder, at jeg skal ingen Sinde mere spise det, førend det bliver fuldkommet i Guds Rige."

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

Og han tog en Kalk, takkede og sagde: "Tager dette, og deler det imellem eder!

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

Thi jeg siger eder, at fra nu af skal jeg ikke drikke af Vintræets Frugt, førend Guds Rige kommer."

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

Og han tog Brød, takkede og brød det og gav dem det og sagde: "Dette er mit Legeme, det, som gives for eder; gører dette til min Ihukommelse!"

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

Ligeså tog han også Kalken efter Aftensmåltidet og sagde: "Denne Kalk er den nye Pagt i mit Blod, det, som udgydes for eder.

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

Men se, hans Hånd, som forråder mig, er her på Bordet hos mig.

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

Thi Menneskesønnen går bort, som det er beskikket; dog ve det Menneske, ved hvem han bliver forrådt!"

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

Og de begyndte at spørge hverandre indbyrdes om, hvem af dem det dog kunde være, som skulde gøre dette.

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

Men der opstod også en Trætte iblandt dem om, hvem at dem der måtte synes at være den største.

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

Men han sagde til dem: "Folkenes Konger herske over dem, og de, som bruge Myndighed over dem, kaldes deres Velgørere.

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

I derimod ikke således; men den ældste iblandt eder blive som den yngste, og Føreren som den, der tjener.

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

Thi hvem er størst: den, som sidder til Bords? eller den, som tjener? Mon ikke den, som sidder til Bords? Men jeg er iblandt eder som den, der tjener.

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

Men I ere de, som have holdt ud med mig i mine Fristelser.

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

Og ligesom min Fader har tildelt mig Kongedømme, tildeler jeg eder

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

at skulle spise og drikke ved mit Bord i mit Rige og sidde på Troner og dømme Israels tolv Stammer."

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

Men Herren sagde: "Simon, Simon! se, Satan begærede eder for at sigte eder som Hvede.

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

Men jeg bad for dig, at din Tro ikke skal svigte; og når du engang omvender dig, da styrk dine Brødre!"

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

Men han sagde til ham: "Herre! jeg er rede til at gå med dig både i Fængsel og i Døden."

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

Men han sagde: "Peter! jeg siger dig: Hanen skal ikke gale i Dag, førend du tre Gange har nægtet, at du kender mig."

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

Og han sagde til dem: "Da jeg udsendte eder uden Pung og Taske og Sko, manglede I da noget?" Og de sagde: "Intet."

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

Men han sagde til dem: "Men nu, den, som har en Pung, tage den med, ligeså også en Taske; og den, som ikke har noget Sværd, sælge sin Kappe og købe et!

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

Thi jeg siger eder: Det, som er skrevet, bør opfyldes på mig, dette: "Og han blev regnet iblandt Overtrædere;" thi også med mig har det en Ende."

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

Men de sagde: "Herre! se, her er to Sværd." Men han sagde til dem: "Det er nok."

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

Og han gik ud og gik efter sin Sædvane til Oliebjerget; men også Disciplene fulgte ham.

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

Men da han kom til Stedet, sagde han til dem: "Beder om ikke at falde i Fristelse."

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

Og han rev sig løs fra dem, så meget som et Stenkast, og faldt på Knæ, bad og sagde:

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

"Fader, vilde du dog tage denne Kalk fra mig! dog ske ikke min Villie, men din!"

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

Men en Engel fra Himmelen viste sig for ham og styrkede ham.

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

Og da han var i Dødsangst, bad han heftigere; men hans Sved blev som Blodsdråber, der faldt ned på Jorden.

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

Og da han stod op fra Bønnen og kom til Disciplene, fandt han dem sovende af Bedrøvelse.

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

Og han sagde til dem: "Hvorfor sove I? Står op og beder, for at I ikke skulle falde i Fristelse."

]74-64[׃

Medens han endnu talte, se, da kom der en Skare; og han, som hed Judas, en af de tolv, gik foran dem og nærmede sig til Jesus for at kysse ham.

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

Men Jesus sagde til ham: "Judas! forråder du Menneskesønnen med et Kys?"

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

Men da de,som vare omkring ham, så, hvad der vilde ske, sagde de: "Herre! skulle vi slå til med Sværd?"

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

Og en af dem slog Ypperstepræstens Tjener og afhuggede hans højre Øre.

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

Men Jesus tog til Orde og sagde: "Lad dem gøre også dette!" Og han rørte ved hans Øre og lægte ham.

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

Men Jesus sagde til Ypperstepræsterne og Høvedsmændene for Helligdommen og de ældste, som vare komne til ham: "I ere gåede ud som imod en Røver med Sværd og Knipler.

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

Da jeg var daglig hos eder i Helligdommen, udrakte I ikke Hænderne imod mig; men dette er eders Time og Mørkets Magt."

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

Og de grebe ham og førte ham bort og bragte ham ind i Ypperstepræstens Hus; men Peter fulgte efter i Frastand.

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

Og de tændte en Ild midt i Gården og satte sig sammen, og Peter sad midt iblandt dem.

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

Men en Pige så ham sidde i Lysskæret og stirrede på ham og sagde: "Også denne var med ham."

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

Men han fornægtede ham og sagde: "Jeg kender ham ikke. Kvinde!"

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

Og lidt derefter så en anden ham og sagde: "Også du er en af dem." Men Peter sagde: "Menneske! det er jeg ikke."

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

Og omtrent en Time derefter forsikrede en anden det og sagde: "I Sandhed, også denne var med ham; han er jo også en Galilæer."

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

Men Peter sagde: "Menneske! jeg forstår ikke, hvad du siger." Og straks, medens han endnu talte. galede Hanen.

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

Og Herren vendte sig og så på Peter; og Peter kom Herrens Ord i Hu, hvorledes han havde sagt til ham: "Førend Hanen galer i Dag, skal du fornægte mig tre Gange."

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

Og han gik udenfor og græd bitterligt.

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

Og de Mænd, som holdt Jesus, spottede ham og sloge ham;

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

og de kastede et Klæde over ham og spurgte ham og sagde: "Profeter! hvem var det, som slog dig?"

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

Og mange andre Ting sagde de spottende til ham.

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

Og da det blev Dag, samlede Folkets Ældste sig og Ypperstepræsterne og de skriftkloge, og de førte ham hen for deres Råd

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

og sagde: "Er du Kristus, da sig os det!" Men han sagde til dem: "Siger jeg eder det, tro I det ikke.

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

Og om jeg spørger, svare I mig ikke, ej heller løslade I mig.

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

Men fra nu af skal Menneskesønnen sidde ved Guds Krafts højre Hånd."

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

Men de sagde alle: "Er du da Guds Søn?" Og han sagde til dem: "I sige det; jeg er det."

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

Men de sagde: "Hvad have vi længere Vidnesbyrd nødig? vi have jo selv hørt det af hans Mund!"