Luke 21

ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃

Men idet han så op, fik han Øje på de rige, som lagde deres Gaver i Tempelblokken.

וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃

Men han så en fattig Enke. som lagde to Skærve deri.

ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃

Og han sagde: "Sandelig, siger jeg eder, at denne fattige Enke lagde mere i end de alle.

כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃

Thi alle disse lagde af deres Overflod hen til Gaverne; men hun lagde af sin Fattigdom al sin Ejendom, som hun havde."

ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃

Og da nogle sagde om Helligdommen, at den var prydet med smukke Sten og Tempelgaver. sagde han:

את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

"Disse Ting, som I se - der skal komme Dage, da der ikke lades Sten på Sten, som jo skal nedbrydes."

וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃

Men de spurgte ham og sagde: "Mester! når skal dette da ske? og hvad er Tegnet på, når dette skal ske?"

ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃

Men han sagde: "Ser til, at I ikke blive forførte; thi mange skulle på mit Navn komme og sige: Det er mig, og: Tiden er kommen nær. Går ikke efter dem!

ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃

Men når I høre om Krige og Oprør, da forskrækkes ikke; thi dette må først ske, men Enden er der ikke straks."

ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃

Da sagde han til dem: "Folk skal rejse sig imod Folk, og Rige imod Rige.

והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃

Og store Jordskælv skal der være her og der og Hungersnød og Pest, og der skal ske frygtelige Ting og store Tegn fra Himmelen.

ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃

Men forud for alt dette skulle de lægge Hånd på eder og forfølge eder og overgive eder til Synagoger og Fængsler, og I skulle føres frem for Konger og Landshøvdinger for mit Navns Skyld.

והיתה זאת לכם לעדות׃

Det skal falde ud for eder til Vidnesbyrd.

על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃

Lægger det da på Hjerte, at I ikke forud skulle overtænke, hvorledes I skulde forsvare eder.

כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

Thi jeg, vil give eder Mund og Visdom, som alle eders Modstandere ikke skulle kunne modstå eller modsige.

וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃

Men I skulle endog forrådes af Forældre og Brødre og Frænder og Venner, og de skulle slå nogle af eder ihjel.

והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

Og I skulle hades af alle for mit Navns Skyld.

אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃

Og ikke et Hår på eders Hoved skal gå tabt.

בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃

Ved eders Udholdenhed skulle I vinde eders Sjæle.

וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃

Men når I se Jerusalem omringet af Krigshære, da forstår, at dens Ødelæggelse er kommen nær.

אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃

Da skulle de, som ere i Judæa, fly til Bjergene; og de, som ere inde i Staden, skulle vige bort derfra; og de, som ere på Landet, skulle ikke gå ind i den.

כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃

Thi disse ere Hævnens Dage, da alt, hvad skrevet er, skal opfyldes.

ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃

Men ve de frugtsommelige og dem, som give Die, i de Dage; thi der skal være stor Nød på Jorden og Vrede over dette Folk.

ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

Og de skulle falde for Sværdets Od og føres fangne til alle Hedningerne; og Jerusalem skal nedtrædes af Hedningerne, indtil Hedningernes Tider fuldkommes.

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

Og der skal ske Tegn i Sol og Måne og Stjerner, og på Jorden skulle Folkene ængstes i Fortvivlelse over Havets og Bølgernes Brusen,

וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃

medens Mennesker forsmægte af Frygt og Forventning om de Ting, som komme over Jorderige; thi Himmelens Kræfter skulle rystes.

ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

Og da skulle de se Menneskesønnen komme i Sky med Kraft og megen Herlighed.

וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

Men når disse Ting begynde at ske, da ser op og opløfter eders Hoveder, efterdi eders Forløsning stunder til."

וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃

Og han sagde dem en Lignelse: "Ser Figentræet og alle Træerne;

כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃

når de alt springe ud, da se I og skønne af eder selv, at Sommeren nu er nær.

ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃

Således skulle også I, når I se disse Ting ske, skønne, at Guds Rige er nær.

אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃

Sandelig, siger jeg eder, at denne Slægt skal ingenlunde forgå, førend det er sket alt sammen.

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

Himmelen og Jorden skulle forgå; men mine Ord skulle ingenlunde forgå.

רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

Men vogter eder, at eders Hjerter ikke, nogen Tid besværes af Svir og Drukkenskab og timelige Bekymringer, så hin dag kommer pludseligt over eder som en Snare.

כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃

Thi komme skal den over alle dem, der bo på hele Jordens Flade.

לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃

Og våger og beder til enhver Tid, for at I må blive i Stand til at undfly alle disse Ting, som skulle ske, og bestå for Menneskesønnen."

ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃

Men han lærte om Dagene i Helligdommen, men om Nætterne gik han ud og overnattede på det Bjerg, som kaldes Oliebjerget.

וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃

Og hele Folket kom årle til ham i Helligdommen for at høre ham.