Luke 22

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

Přibližoval se pak svátek přesnic, jenž slove velikanoc.

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

I hledali přední kněží a zákoníci, kterak by jej vyhladili; ale obávali se lidu.

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

Tedy ďábel vstoupil do Jidáše, kterýž sloul Iškariotský, jednoho z počtu dvanácti.

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

A on odšed, mluvil s předními kněžími, a s úředníky nad chrámem, kterak by ho jim zradil.

וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

I zradovali se, a smluvili s ním, že mu chtí peníze dáti.

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

A on také jim přiřekl. I hledal příhodného času, aby ho jim zradil bez zástupu.

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

Tedy přišel den přesnic, v kterémžto zabit měl býti beránek.

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

I poslal Ježíš Petra a Jana, řka: Jdouce, připravte nám beránka, abychom jedli.

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

A oni řekli mu: Kde chceš, ať připravíme?

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

On pak řekl k nim: Aj, když vcházeti budete do města, potkáť vás člověk, dčbán vody nesa. Jdětež za ním do domu, do kteréhož vejde.

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

A díte hospodáři toho domu: Vzkazuje tobě Mistr: Kde jest síň, kdežto budu jísti beránka s učedlníky svými?

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

A onť vám ukáže večeřadlo veliké podlážené. Tam připravte.

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

I odšedše, nalezli, jakž jim pověděl, a připravili beránka.

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

A když přišel čas večeře, posadil se za stůl, a dvanácte apoštolů s ním.

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

I řekl jim: Žádostí žádal jsem tohoto beránka jísti s vámi, prve než bych trpěl.

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

Nebo pravímť vám, žeť ho již více nebudu jísti, ažť se naplní v království Božím.

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

A vzav kalich, a díky činiv, řekl: Vezměte jej a dělte mezi sebou.

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

Neboť pravím vám, žeť nebudu píti z plodu vinného kořene, ažť království Boží přijde.

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

A vzav chléb, díky činiv, lámal a dal jim, řka: To jest tělo mé, kteréž se za vás dává. To čiňte na mou památku.

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

Takž také dal jim i kalich, když bylo po večeři, řka: Tento kalich jest nová smlouva v mé krvi, kteráž se za vás vylévá.

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

Ale aj, ruka zrádce mého se mnou jest za stolem.

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

A Syn zajisté člověka jde, tak jakž jest uloženo o něm, ale běda člověku tomu, kterýž ho zrazuje.

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

Tedy oni počali vyhledávati mezi sebou, kdo by z nich byl, kterýž by to měl učiniti.

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

Stal se pak i svár mezi nimi, kdo by z nich zdál se býti větší.

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

On pak řekl jim: Králové národů panují nad nimi, a kteříž moc mají nad nimi, dobrodincové slovou.

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

Ale vy ne tak. Nýbrž kdož větší jest mezi vámi, budiž jako nejmenší, a kdož vůdce jest, budiž jako sloužící.

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

Nebo kdo větší jest, ten-li, kterýž sedí, čili ten, kterýž slouží? Zdali ne ten, kterýž sedí? Ale já mezi vámi jsem jako ten, kterýž slouží.

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

Vy pak jste ti, kteříž jste v mých pokušeních se mnou zůstali.

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

A jáť vám způsobuji, jakož mi způsobil Otec můj, království,

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

Abyste jedli a pili za stolem mým v království mém, a seděli na stolicích, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

I řekl Pán: Šimone, Šimone, aj, satan vyprosil vás, aby vás tříbil jako pšenici.

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

Ale jáť jsem prosil za tebe, aby nezhynula víra tvá. A ty někdy obrátě se, potvrzuj bratří svých.

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

A on řekl jemu: Pane, s tebou hotov jsem i do žaláře i na smrt jíti.

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

On pak dí: Pravím tobě, Petře, nezazpíváť dnes kohout, až prve třikrát zapříš, že neznáš mne.

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

I řekl jim: Když jsem vás posílal bez pytlíka, a bez mošny, a bez obuvi, zdali jste v čem nedostatek měli? A oni řekli: V ničemž.

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

Tedy dí jim: Ale nyní, kdo má pytlík, vezmi jej, a též i mošnu; a kdož nemá, prodej sukni svou, a kup sobě meč.

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

Nebo pravím vám, že se ještě to musí naplniti na mně, což psáno: A s nešlechetnými počten jest. Nebo ty věci, kteréž psány jsou o mně, konec berou.

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

Oni pak řekli: Pane, aj, dva meče teď. A on řekl jim: Dostiť jest.

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

A vyšed podle obyčeje svého, šel na horu Olivovou, a šli za ním i učedlníci jeho.

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

A když přišel na místo, řekl jim: Modlte se, abyste nevešli v pokušení.

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

A sám vzdáliv se od nich, jako by mohl kamenem dohoditi, a poklek na kolena, modlil se,

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

Řka: Otče, chceš-li, přenes kalich tento ode mne, ale však ne má vůle, ale tvá staň se.

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

I ukázal se jemu anděl s nebe, posiluje ho.

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

A jsa v boji, horlivěji se modlil. I učiněn jest pot jeho jako krůpě krve tekoucí na zemi.

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

A vstav od modlitby, a přišed k učedlníkům, nalezl je, ani spí zámutkem.

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

I řekl jim: Co spíte? Vstaňte a modlte se, abyste nevešli v pokušení.

]74-64[׃

A když on ještě mluvil, aj, zástup, a ten, kterýž sloul Jidáš, jeden ze dvanácti, šel napřed, a přiblížil se k Ježíšovi, aby jej políbil.

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

Ježíš pak řekl jemu: Jidáši, políbením Syna člověka zrazuješ?

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

A vidouce ti, kteříž při něm byli, k čemu se chýlí, řekli jemu: Pane, budeme-liž bíti mečem?

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

I udeřil jeden z nich služebníka nejvyššího kněze, a uťal ucho jeho pravé.

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

A Ježíš odpověděv, řekl: Nechtež až potud. A dotkna se ucha jeho, uzdravil jej.

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

I dí Ježíš těm, kteříž přišli k němu, předním kněžím a úředníkům chrámu a starším: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi?

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

Ješto na každý den býval jsem s vámi v chrámě, a nevztáhli jste rukou na mne. Ale totoť jest ta vaše hodina a moc temnosti.

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

A oni javše jej, vedli ho, a uvedli do domu nejvyššího kněze. Petr pak šel za ním zdaleka.

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

A když zanítili oheň uprostřed síně a posadili se vůkol, sedl Petr mezi ně.

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

A uzřevši ho jedna děvečka, an sedí u ohně, a pilně naň pohleděvši, řekla: I tento byl s ním.

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

A on zapřel ho, řka: Ženo, neznám ho.

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

A po malé chvíli jiný, vida jej, řekl: I ty z nich jsi. Petr pak řekl: Ó člověče, nejsem.

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

A potom asi po jedné hodině jiný potvrzoval, řka: V pravdě i tento s ním byl, neb i Galilejský jest.

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

I řekl Petr: Člověče, nevím, co pravíš. A hned, když on ještě mluvil, kohout zazpíval.

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

I obrátiv se Pán, pohleděl na Petra. I rozpomenul se Petr na slovo Páně, kterak jemu byl řekl: Že prve než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

I vyšed ven Petr, plakal hořce.

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

Muži pak ti, kteříž drželi Ježíše, posmívali se jemu, tepouce ho.

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

A zakrývajíce ho, bili jej v tvář, a tázali se ho, řkouce: Prorokuj, kdo jest, kterýž tebe udeřil?

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

A jiného mnoho, rouhajíce se, mluvili proti němu.

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

A když byl den, sešli se starší lidu a přední kněží a zákoníci, a vedli ho do rady své,

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

Řkouce: Jsi-li ty Kristus? Pověz nám! I dí jim: Povím-li vám, nikoli neuvěříte.

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

A pakli se vás co otíži, neodpovíte mi, ani propustíte.

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

Ale od této chvíle Syn člověka sedne na pravici moci Boží.

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

I řekli všickni: Tedy jsi ty Syn Boží? On pak řekl jim: Vy pravíte, že já jsem.

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

A oni řekli: Což ještě potřebujeme svědectví? Však jsme sami slyšeli z úst jeho.