Luke 22

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

И наближаваше празникът на безквасните хлябове, който се нарича Пасха.

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

И главните свещеници и книжниците обмисляха как да Го умъртвят; защото се бояха от народа.

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

Тогава Сатана влезе в Юда, наречен Искариотски, който беше от числото на дванадесетте;

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

и той отиде и се наговори с главните свещеници и началниците на стражата как да им Го предаде.

וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

И те се зарадваха и се споразумяха да му дадат пари.

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

И той обеща и търсеше удобен случай да Го предаде, когато би отсъствало множеството.

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

И настана денят на безквасните хлябове, когато трябваше да се заколи пасхата.

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

И Иисус изпрати Петър и Йоан и им каза: Идете и ни пригответе, за да ядем пасхата.

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

А те Му казаха: Къде искаш да приготвим?

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

А Той им каза: Ето, като влезете в града, ще ви срещне човек, който носи стомна с вода; последвайте го в къщата, в която влезе,

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

и кажете на стопанина на къщата: Учителят ти казва: Къде е гостната стая, в която ще ям пасхата с учениците Си?

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

И той ще ви посочи голяма горна стая, постлана; там пригответе.

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

И като отидоха, намериха, както им беше казал, и приготвиха пасхата.

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

И като дойде часът, Той седна на трапезата, и апостолите с Него.

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

И им каза: Твърде много съм желал да ям тази пасха с вас, преди да пострадам,

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

защото ви казвам, че няма да я ям, докато не се изпълни в Божието царство.

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

И като взе чашата, благодари и каза: Вземете това и го разделете помежду си,

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

защото ви казвам, че няма вече да пия от плода на лозата, докато не дойде Божието царство.

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

И взе хляб и като благодари, разчупи го, даде им и каза: Това е Моето тяло, което за вас се дава; това правете за Мое възпоменание.

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

Така взе и чашата след вечерята и каза: Тази чаша е новият завет в Моята кръв, която за вас се пролива.

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

Но ето, ръката на този, който Ме предава, е с Мен на трапезата.

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

Защото Човешкият Син наистина отива, както е било определено, но горко на този човек, чрез когото се предава!

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

И те започнаха да се питат помежду си кой ли от тях ще е този, който ще стори това.

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

Стана още и спор помежду им кой от тях се счита за по-голям.

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

А Той им каза: Царете на народите господстват над тях и тези, които ги владеят, се наричат благодетели.

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

Но вие недейте така; а по-големият между вас нека бъде като по-малкия, и който ръководи – като онзи, който слугува.

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

Защото кой е по-голям: този, който седи на трапезата ли, или онзи, който слугува? Не е ли този, който седи на трапезата? Но Аз съм сред вас като Онзи, който слугува.

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

А вие сте онези, които устояхте с Мен в Моите изпитания.

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

Затова, както Моят Отец завеща царство на Мен, и Аз завещавам на вас –

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

да ядете и да пиете на трапезата Ми в Моето царство и да седнете на престоли да съдите дванадесетте израилеви племена.

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

(И Господ каза:) Симоне, Симоне, ето, Сатана ви изиска, за да ви пресее като жито,

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

но Аз се молих за теб, да не отслабне твоята вяра; и ти, когато се обърнеш, утвърди братята си.

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

Петър Му каза: Господи, готов съм да отида с Теб и в тъмница, и на смърт.

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

А Той каза: Казвам ти, Петре, петелът няма да пропее днес, докато ти три пъти не се отречеш, че Ме познаваш.

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

И им каза: Когато ви пратих без кесия, без торба и без сандали, останахте ли лишени от нещо? А те казаха: От нищо.

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

И им каза: Но сега, който има кесия, нека я вземе, също така и торба; и който няма, нека продаде дрехата си и нека си купи меч,

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

защото ви казвам, че трябва да се изпълни в Мен и това писание: ?И към беззаконници беше причислен“, защото писаното за Мен наближава към своето изпълнение.

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

И те казаха: Господи, ето тук има два меча. А Той им каза: Достатъчно е.

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

И като излезе, отиде по обичая Си на Елеонския хълм, а и учениците Му Го последваха.

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

И като дойде на мястото, им каза: Молете се да не паднете в изкушение.

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

И Той се отдели от тях колкото един хвърлей камък и като коленичи, се молеше, като казваше:

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

Отче, ако е волята Ти, отмини Ме с тази чаша, но нека бъде не Моята воля, а Твоята.

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

И Му се яви ангел от небето и Го подкрепяше.

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

И като беше в борба, се молеше по-усърдно и потта Му стана като големи капки кръв, които капеха на земята.

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

И като стана от молитвата, дойде при учениците и ги намери заспали от скръб, и им каза:

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

Защо спите? Станете и се молете, за да не паднете в изкушение.

]74-64[׃

Докато още говореше, ето, дойде едно множество и този, който се наричаше Юда, един от дванадесетте, вървеше пред тях, и се приближи до Иисус, за да Го целуне.

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

А Иисус му каза: Юда, с целувка ли предаваш Човешкия Син?

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

И тези, които бяха около Иисус, като видяха какво ще стане, казаха: Господи, да ударим ли с меч?

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

И един от тях удари слугата на първосвещеника и му отсече дясното ухо.

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

Но Иисус отговори и каза: Спрете дотук. И се допря до ухото му и го изцели.

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

А на дошлите против Него главни свещеници, началници на храмовата стража и старейшини Иисус каза: Като срещу разбойник ли сте излезли с мечове и тояги?

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

Когато бях всеки ден с вас в храма, не протегнахте ръце срещу Мен. Но сега е вашият час и властта на тъмнината.

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

И като Го хванаха, Го поведоха и Го въведоха в къщата на първосвещеника. А Петър следваше отдалеч.

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

И когато накладоха огън сред двора и насядаха около него, и Петър седна между тях.

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

И една слугиня, като го видя седнал до огъня, се вгледа в него и каза: И този беше с Него.

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

А той се отрече, като каза: Жено, не Го познавам.

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

След малко друг го видя и каза: И ти си от тях. Но Петър каза: Човече, не съм.

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

И като се мина около един час, друг някой настоятелно твърдеше: Наистина и този беше с Него, защото е галилеянин.

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

А Петър каза: Човече, не зная какво казваш. И веднага, докато още говореше, петелът пропя.

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

И Господ се обърна и погледна Петър. И Петър си спомни думата на Господа – как му беше казал: Преди петелът да пропее, ти три пъти ще се отречеш от Мен.

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

И като излезе навън, плака горко.

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

А мъжете, които държаха Иисус, Му се подиграваха и Го биеха,

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

и като Го закриваха, (Го удряха по лицето и) Го питаха, казвайки: Пророкувай! Кой Те удари?

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

И много други хули изговориха против Него.

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

А като се разсъмна, народните старейшини, главните свещеници и книжниците се събраха и Го заведоха в Синедриона си, и Му казаха:

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

Ако си Ти Христос, кажи ни. А Той каза: Ако ви кажа, няма да повярвате;

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

и ако ви задам въпрос, няма да Ми отговорите.

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

Но отсега нататък Човешкият Син ще седи отдясно на Божията сила.

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

И те всички казаха: Тогава Ти Божият Син ли си? А Той им каза: Вие казвате, защото Аз съм.

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

А те казаха: Какво свидетелство ни трябва още? Защото ние сами чухме от устата Му!