Luke 23

ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃
Тогава цялото тяхно множество стана и Го заведе при Пилат.
ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃
И започнаха да Го обвиняват, казвайки: Намерихме Този, че развращава народа ни, забранява да се дава данък на императора, като казва за Себе Си, че е Христос, Цар.
וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃
А Пилат Го попита и каза: Ти ли си юдейският Цар? А Той в отговор му каза: Ти казваш.
ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃
И Пилат каза на главните свещеници и на множествата: Аз не намирам никаква вина в този Човек.
והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃
А те още по-настойчиво казваха: Той вълнува народа, защото поучава по цяла Юдея, като е почнал от Галилея и е стигнал до тук.
ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃
А Пилат, като чу за Галилея, попита дали Човекът е галилеянин.
וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃
И като узна, че е от областта на Ирод, Го изпрати при Ирод, който през тези дни беше също в Ерусалим.
וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃
А Ирод, като видя Иисус, много се зарадва, защото отдавна желаеше да Го види, понеже беше слушал за Него; и се надяваше да види някое знамение от Него.
וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃
И Го запитваше с много думи, но Той нищо не му отговори.
ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃
А главните свещеници и книжниците стояха и Го обвиняваха яростно.
ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃
Но Ирод с войниците си, след като Го унизи и подигра, Го облече във великолепна дреха и Го изпрати обратно при Пилат.
ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
В същия ден Пилат и Ирод се сприятелиха помежду си, защото преди враждуваха един против друг.
ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃
Тогава Пилат свика главните свещеници, началниците и народа и им каза:
ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃
Доведохте ми този Човек като един, който развращава народа; но ето, аз Го разпитах пред вас и не намерих в този Човек никаква вина относно онова, в което Го обвинявате;
וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃
нито пък Ирод е намерил, защото Го е изпратил обратно до нас. И ето, Той не е сторил нищо, което заслужава смъртно наказание.
על כן איסרנו ואפטרנו׃
И така, след като Го накажа, ще Го пусна.
ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃
(А той беше задължен да им пуска за празника по един затворник.)
ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃
Но те всички изкрещяха в един глас, казвайки: Махни Този и ни пусни Варава;
והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃
който беше хвърлен в тъмница за някаква размирица, станала в града, и за убийство.
ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃
И Пилат пак им извика, като желаеше да пусне Иисус.
והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃
А те крещяха, казвайки: Разпъни Го! Разпъни Го!
ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃
А той трети път им каза: Че какво зло е сторил Той? Аз не намирам в Него нищо, за което да заслужава смърт. Затова, след като Го накажа, ще Го пусна.
ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃
Но те настояваха със силни викове, като искаха да бъде разпънат; и техните викове надделяха.
ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃
И Пилат реши да бъде, както искат те,
ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃
и им пусна онзи, когото искаха, който за размирица и убийство беше хвърлен в тъмница, а Иисус предаде на волята им.
וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃
И когато Го поведоха, хванаха някого си Симон от Киринея, който се връщаше от нива, и сложиха на него кръста, за да го носи след Иисус.
וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃
И Го следваше голямо множество от народ и жени, които плачеха за Него.
ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃
А Иисус се обърна към тях и каза: Дъщери ерусалимски, не плачете за Мен, а плачете за себе си и за децата си,
כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃
защото ето, идат дни, когато ще кажат: Блажени безплодните и утробите, които не са раждали, и гърдите, които не са кърмили.
אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃
Тогава ще започнат да казват на планините: Паднете върху нас!, и на хълмовете: Покрийте ни!
כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃
Защото, ако правят това със суровото дърво, какво ще правят със сухото?
וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃
А с Него караха и други двама, които бяха злодеи, за да ги убият.
ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃
И когато стигнаха на мястото, наречено Лобно, там разпънаха Него и злодеите – единият от дясната Му страна, а другият – от лявата.
ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
А Иисус каза: Отче, прости им, защото не знаят какво правят. И разделиха дрехите Му, като хвърлиха жребий.
והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃
А народът стоеше и гледаше. Заедно с тях Му се подиграваха и началниците, като казваха: Други е избавил; нека избави Себе Си, ако Той е Христос, Божият Избраник.
ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃
Също и войниците Му се подиграваха, като се приближаваха и Му поднасяха оцет, и казваха:
ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃
Ако Ти си юдейският Цар, избави Сам Себе Си.
וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃
И над Него имаше и надпис, написан на гръцки, латински и еврейски: Този е юдейският Цар.
ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃
И един от увисналите злодеи Го хулеше, казвайки: Ако си Ти Христос, избави Себе Си и нас!
ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃
А другият в отговор го смъмри, като каза: Дори от Бога ли не се боиш, ти, който си под същото осъждане?
והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃
И ние справедливо сме осъдени, защото получаваме заслуженото за това, което сме направили; а Този не е направил нищо лошо.
ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃
И каза: (Господи) Иисусе, спомни си за мен, когато дойдеш в Царството Си!
ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃
А (Иисус) му каза: Истина ти казвам: днес ще бъдеш с Мен в рая.
ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
И беше вече около шестия час и тъмнина покриваше цялата земя до деветия час,
ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
когато слънцето потъмня; и завесата на храма се раздра през средата.
ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
И Иисус извика със силен глас и каза: Отче, в Твоите ръце предавам духа Си. И като каза това, издъхна.
וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃
А стотникът, като видя станалото, прослави Бога, като каза: Наистина този Човек беше праведен.
וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃
И целите множества, които се бяха събрали на това зрелище, като видяха какво стана, се връщаха, като се биеха в гърди.
וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃
А всички Негови познати и жените, които Го бяха следвали от Галилея, стояха надалеч и гледаха това.
והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃
И ето, един човек на име Йосиф, който беше съветник, човек добър и праведен,
אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃
който не се беше съгласил с решението и делото им – от юдейския град Ариматея – който и сам очакваше Божието царство,
ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃
отиде при Пилат и поиска тялото на Иисус.
ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃
И като Го свали, Го обви с плащаница и Го положи в гроб, изсечен в скала, където никой още не беше полаган.
ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃
Това беше денят на приготовлението и съботата настъпваше.
ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃
А жените, които бяха дошли с Него от Галилея, вървяха отзад и видяха гроба и как беше положено тялото Му.
ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃
И като се върнаха, приготвиха благоуханни масла и миро; и в съботата си почиваха според заповедта.