Job 39

Weißt du die Gebärzeit der Steinböcke? Beobachtest du das Kreißen der Hindinnen?

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

Zählst du die Monde, die sie erfüllen, und weißt du die Zeit ihres Gebärens?

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

Sie krümmen sich, lassen ihre Jungen durchbrechen, entledigen sich ihrer Wehen.

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

Ihre Kinder werden stark, wachsen auf im Freien; sie gehen aus und kehren nicht zu ihnen zurück.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

Wer hat den Wildesel frei entsandt, und wer gelöst die Bande des Wildlings,

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

zu dessen Hause ich die Steppe gemacht, und zu seinen Wohnungen das Salzland?

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

Er lacht des Getümmels der Stadt, das Geschrei des Treibers hört er nicht.

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

Was er auf den Bergen erspäht, ist seine Weide, und allem Grünen spürt er nach.

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

Wird der Wildochs dir dienen wollen, oder wird er an deiner Krippe übernachten?

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

Wirst du den Wildochs mit seinem Seile an die Furche binden, oder wird er hinter dir her die Talgründe eggen?

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

Wirst du ihm trauen, weil seine Kraft groß ist, und ihm deine Arbeit überlassen?

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

Wirst du auf ihn dich verlassen, daß er deine Saat heimbringe, und daß er das Getreide deiner Tenne einscheuere?

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

Fröhlich schwingt sich der Flügel der Straußin: ist es des Storches Fittich und Gefieder?

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

Denn sie überläßt ihre Eier der Erde und erwärmt sie auf dem Staube;

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

und sie vergißt, daß ein Fuß sie zerdrücken, und das Getier des Feldes sie zertreten kann.

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

Sie behandelt ihre Kinder hart, als gehörten sie ihr nicht; ihre Mühe ist umsonst, es kümmert sie nicht.

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

Denn Gott ließ sie der Weisheit vergessen, und keinen Verstand teilte er ihr zu.

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

Zur Zeit, wenn sie sich in die Höhe peitscht, lacht sie des Rosses und seines Reiters.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

Gibst du dem Rosse Stärke, bekleidest du seinen Hals mit der wallenden Mähne?

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

Machst du es aufspringen gleich der Heuschrecke? Sein prächtiges Schnauben ist Schrecken.

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

Es scharrt in der Ebene und freut sich der Kraft, zieht aus, den Waffen entgegen.

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

Es lacht der Furcht und erschrickt nicht, und kehrt vor dem Schwerte nicht um.

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

Auf ihm klirrt der Köcher, der blitzende Speer und Wurfspieß.

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

Mit Ungestüm und Zorn schlürft es den Boden, und läßt sich nicht halten, wenn die Posaune ertönt.

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

Beim Schall der Posaune ruft es: Hui! und aus der Ferne wittert es die Schlacht, den Donnerruf der Heerführer und das Feldgeschrei.

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

Schwingt sich der Habicht durch deinen Verstand empor, breitet seine Flügel aus gegen Süden?

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

Oder erhebt sich auf deinen Befehl der Adler, und baut in der Höhe sein Nest?

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

In den Felsen wohnt und verweilt er, auf Felsenzacken und den Spitzen der Berge.

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

Von dort aus erspäht er Nahrung, in die Ferne blicken seine Augen.

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

Und seine Jungen schlürfen Blut, und wo Erschlagene sind, da ist er. Und Jehova antwortete Hiob und sprach: Will der Tadler rechten mit dem Allmächtigen? Der da Gott zurechtweist, antworte darauf! Und Hiob antwortete Jehova und sprach: Siehe, zu gering bin ich, was soll ich dir erwidern? Ich lege meine Hand auf meinen Mund. Einmal habe ich geredet, und ich will nicht mehr antworten, und zweimal, und ich will es nicht mehr tun.

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃