Psalms 107

 Tacken HERREN, ty han är god,  ty hans nåd varar evinnerligen.

הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

 Så säge HERRENS förlossade,  de som han har förlossat ur nöden,

יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

 de som han har församlat ifrån länderna,  från öster och från väster,  från norr och från havssidan.

ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

 De irrade omkring i öknen på öde stigar,  de funno ingen stad där de kunde bo;

תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

 de hungrade och törstade,  deras själ försmäktade i dem.

רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

 Men de ropade till HERREN i sin nöd,  och han räddade dem ur deras trångmål.

ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

 Och han ledde dem på en rätt väg,  så att de kommo till en stad där de kunde bo.

וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

 De må tacka HERREN för hans nåd  och för hans under med människors barn,

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

 att han mättade den försmäktande själen  och uppfyllde den hungrande själen med sitt goda.

כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

 De sutto i mörker och dödsskugga,  fångna i elände och järnbojor,

ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

 därför att de hade varit gensträviga mot Guds ord  och hade föraktat den Högstes råd.

כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

 Han kuvade deras hjärtan med olycka;  de kommo på fall och hade ingen hjälpare.

ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

 Men de ropade till HERREN i sin nöd,  och han frälste dem ur deras trångmål;

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

 han förde dem ut ur mörkret och dödsskuggan,  och deras bojor slet han sönder.

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

 De må tacka HERREN för hans nåd  och för hans under med människors barn,

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

 att han krossade kopparportarna  och bröt sönder järnbommarna.

כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

 De voro oförnuftiga, ty de vandrade i överträdelse,  och blevo nu plågade för sina missgärningars skull;

אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

 deras själ vämjdes vid all mat,  och de voro nära dödens portar.

כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

 Men de ropade till HERREN i sin nöd,  och han frälste dem ur deras trångmål.

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

 Han sände sitt ord och botade dem  och räddade dem från graven.

ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

 De må tacka HERREN för hans nåd  och för hans under med människors barn;

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

 de må offra lovets offer  och förtälja hans verk med jubel.

ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

 De foro på havet med skepp  och drevo sin handel på stora vatten;

יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

 där fingo de se HERRENS gärningar  och hans under på havsdjupet.

המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

 Med sitt ord uppväckte han stormvinden,  så att den hävde upp dess böljor.

ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

 De foro upp mot himmelen, ned i djupen;  deras själ upplöstes av ångest.

יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

 De raglade och stapplade såsom druckna,  och all deras vishet blev till intet.

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

 Men de ropade till HERREN i sin nöd,  och han förde dem ut ur deras trångmål.

ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

 Han förbytte stormen i lugn,  så att böljorna omkring dem tystnade.

יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

 Och de blevo glada att det vart stilla,  och han förde dem till den hamn dit de ville.

וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

 De må tacka HERREN för hans nåd  och för hans under med människors barn;

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

 de må upphöja honom i folkets församling  och lova honom där de äldste sitta.

וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

 Han gjorde strömmar till öken,  källsprång till torr mark,

ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

 bördigt land till salthed,  för dess inbyggares ondskas skull.

ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

 Han gjorde öknen till en vattenrik sjö  och torrt land till källsprång.

ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

 Och han lät de hungrande bo där,  och de byggde en stad där de kunde bo.

ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

 De besådde åkrar och planterade vingårdar,  som gåvo dem sin frukt i avkastning.

ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

 Han välsignade dem, och de förökades storligen,  och deras boskapshjordar lät han icke förminskas.

ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

 Väl blevo de sedan ringa och nedböjda,  i det olycka och bedrövelse tryckte dem,

וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

 men han som utgjuter förakt över furstar  och låter dem irra omkring i väglösa ödemarker,

שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

 han upphöjde då den fattige ur eländet  och lät släkterna växa till såsom fårhjordar.

וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

 De redliga se det och glädja sig,  och all orättfärdighet måste tillsluta sin mun.

יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

 Den som är vis, han akte härpå  och besinne HERRENS nådegärningar.

מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃