Job 41

 Så oförvägen är ingen, att han törs reta denne.  Vem vågar då sätta sig upp mot mig själv?

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

 Vem har först givit mig något, som jag alltså bör betala igen?  Mitt är ju allt vad som finnes under himmelen.

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

 Jag vill ej höra upp att tala om hans lemmar,  om huru väldig han är, och huru härligt han är danad.

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

 Vem mäktar rycka av honom hans pansar?  Vem vågar sig in mellan hans käkars par?

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

 Hans gaps dörrar, vem vill öppna dem?  Runtom hans tänder bor ju förskräckelse.

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

 Stolta sitta på honom sköldarnas rader;  hopslutna äro de med fast försegling.

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

 Tätt fogar sig den ena intill den andra,  icke en vindfläkt tränger in mellan dem.

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

 Var och en håller ihop med den nästa,  de gripa in i varandra och skiljas ej åt.

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

 När han fnyser, strålar det av ljus;  hans blickar äro såsom morgonrodnadens ögonbryn.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

 Bloss fara ut ur hans gap,  eldgnistor springa fram därur.

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

 Från hans näsborrar utgår rök  såsom ur en sjudande panna på bränslet.

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

 Hans andedräkt framgnistrar eldkol,  och lågor bryta fram ur hans gap.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

 På hans hals har kraften sin boning,  och framför honom stapplar försagdhet.

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

 Själva det veka på hans buk är ett stadigt fogverk,  det sitter orubbligt, såsom gjutet på honom.

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

 Hans hjärta är fast såsom sten,  fast såsom bottenstenen i kvarnen.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

 När han reser sig, bäva hjältar,  av ångest mista de all sans.

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

 Angripes han med ett svärd, så håller det ej stånd,  ej heller spjut eller pil eller pansar.

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

 Han aktar järn såsom halm  och koppar såsom murket trä.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

 Bågskott skrämma honom ej bort,  slungstenar förvandlas för honom till strå;

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

 ja, stridsklubbor aktar han såsom strå,  han ler åt rasslet av lansar.

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

 På sin buk bär han skarpa eggar,  spår såsom av en tröskvagn ristar han i dyn.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

 Han gör djupet sjudande som en gryta,  likt en salvokokares kittel förvandlar han vattnet.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

 Bakom honom strålar vägen av ljus,  djupet synes bära silverhår.

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

 Ja, på jorden finnes intet som är honom likt,  otillgänglig för fruktan skapades han.

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

 På allt vad högt är ser han med förakt,  konung är han över alla stolta vilddjur.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃