Job 41

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

 Så oförvägen är ingen, att han törs reta denne.  Vem vågar då sätta sig upp mot mig själv?

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

 Vem har först givit mig något, som jag alltså bör betala igen?  Mitt är ju allt vad som finnes under himmelen.

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

 Jag vill ej höra upp att tala om hans lemmar,  om huru väldig han är, och huru härligt han är danad.

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

 Vem mäktar rycka av honom hans pansar?  Vem vågar sig in mellan hans käkars par?

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

 Hans gaps dörrar, vem vill öppna dem?  Runtom hans tänder bor ju förskräckelse.

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

 Stolta sitta på honom sköldarnas rader;  hopslutna äro de med fast försegling.

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

 Tätt fogar sig den ena intill den andra,  icke en vindfläkt tränger in mellan dem.

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

 Var och en håller ihop med den nästa,  de gripa in i varandra och skiljas ej åt.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

 När han fnyser, strålar det av ljus;  hans blickar äro såsom morgonrodnadens ögonbryn.

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

 Bloss fara ut ur hans gap,  eldgnistor springa fram därur.

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

 Från hans näsborrar utgår rök  såsom ur en sjudande panna på bränslet.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

 Hans andedräkt framgnistrar eldkol,  och lågor bryta fram ur hans gap.

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

 På hans hals har kraften sin boning,  och framför honom stapplar försagdhet.

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

 Själva det veka på hans buk är ett stadigt fogverk,  det sitter orubbligt, såsom gjutet på honom.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

 Hans hjärta är fast såsom sten,  fast såsom bottenstenen i kvarnen.

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

 När han reser sig, bäva hjältar,  av ångest mista de all sans.

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

 Angripes han med ett svärd, så håller det ej stånd,  ej heller spjut eller pil eller pansar.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

 Han aktar järn såsom halm  och koppar såsom murket trä.

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

 Bågskott skrämma honom ej bort,  slungstenar förvandlas för honom till strå;

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

 ja, stridsklubbor aktar han såsom strå,  han ler åt rasslet av lansar.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

 På sin buk bär han skarpa eggar,  spår såsom av en tröskvagn ristar han i dyn.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

 Han gör djupet sjudande som en gryta,  likt en salvokokares kittel förvandlar han vattnet.

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

 Bakom honom strålar vägen av ljus,  djupet synes bära silverhår.

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

 Ja, på jorden finnes intet som är honom likt,  otillgänglig för fruktan skapades han.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

 På allt vad högt är ser han med förakt,  konung är han över alla stolta vilddjur.

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃