Job 41

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Ingen er så djerv at han tør tirre den; hvem tør da sette sig op imot mig?

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Hvem gav mig noget først, så jeg skulde gi ham vederlag? Alt under himmelen hører mig til.

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Jeg vil ikke tie om dens lemmer, om dens store styrke og dens fagre bygning.

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Hvem har dradd dens klædning av? Hvem tør komme innenfor dens dobbelte rad av tenner?

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Hvem har åpnet dens kjevers dør? Rundt om dens tenner er redsel.

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

Stolte er skjoldenes rader; hvert av dem er tillukket som med et fast segl.

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

De ligger tett innpå hverandre, og ingen luft trenger inn imellem dem.

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Det ene skjold henger fast ved det andre; de griper inn i hverandre og skilles ikke at.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Når den nyser, stråler det frem lys, og dens øine er som morgenrødens øielokk.

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

Bluss farer ut av dens gap, gnister spruter frem.

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

Fra dens nesebor kommer røk som av en gryte som koker over siv.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

Dens ånde tender kull i brand, og luer går ut av dens gap.

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

På dens hals har styrken sin bolig, og angsten springer foran den.

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Dens doglapper sitter fast; de er som støpt på den og rører sig ikke.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Dens hjerte er fast som sten, fast som den underste kvernsten.

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

Når den hever sig, gruer helter; av redsel mister de sans og samling.

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

Rammes den med sverd, så biter det ikke på den, heller ikke lanse, pil eller kastespyd.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Den akter jern som strå, kobber som ormstukket tre.

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Buens sønn jager den ikke på flukt; slyngens stener blir som halm for den.

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

Stridsklubber aktes som halm, og den ler av det susende spyd.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

På dens buk sitter skarpe skår, den gjør spor i dyndet som efter en treskeslede.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

Den får dypet til å koke som en gryte; den får havet til å skumme som en salvekokers kjele.

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Efter den lyser dens sti; dypet synes å ha sølvhår.

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

Det er intet på jorden som er herre over den; den er skapt til ikke å reddes.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

Alt som er høit, ser den i øiet; den er en konge over alle stolte dyr.

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃