Job 41

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Prendras-tu le crocodile à l'hameçon? Saisiras-tu sa langue avec une corde?

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Mettras-tu un jonc dans ses narines? Lui perceras-tu la mâchoire avec un crochet?

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Te pressera-t-il de supplication? Te parlera-t-il d'une voix douce?

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Fera-t-il une alliance avec toi, Pour devenir à toujours ton esclave?

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Joueras-tu avec lui comme avec un oiseau? L'attacheras-tu pour amuser tes jeunes filles?

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

Les pêcheurs en trafiquent-ils? Le partagent-ils entre les marchands?

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

Couvriras-tu sa peau de dards, Et sa tête de harpons?

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Dresse ta main contre lui, Et tu ne t'aviseras plus de l'attaquer.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Voici, on est trompé dans son attente; A son seul aspect n'est-on pas terrassé?

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

Nul n'est assez hardi pour l'exciter; Qui donc me résisterait en face?

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

De qui suis-je le débiteur? Je le paierai. Sous le ciel tout m'appartient.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

Je veux encore parler de ses membres, Et de sa force, et de la beauté de sa structure.

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

Qui soulèvera son vêtement? Qui pénétrera entre ses mâchoires?

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Qui ouvrira les portes de sa gueule? Autour de ses dents habite la terreur.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Ses magnifiques et puissants boucliers Sont unis ensemble comme par un sceau;

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

Ils se serrent l'un contre l'autre, Et l'air ne passerait pas entre eux;

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

Ce sont des frères qui s'embrassent, Se saisissent, demeurent inséparables.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Ses éternuements font briller la lumière; Ses yeux sont comme les paupières de l'aurore.

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Des flammes jaillissent de sa bouche, Des étincelles de feu s'en échappent.

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

Une fumée sort de ses narines, Comme d'un vase qui bout, d'une chaudière ardente.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

Son souffle allume les charbons, Sa gueule lance la flamme.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

La force a son cou pour demeure, Et l'effroi bondit au-devant de lui.

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Ses parties charnues tiennent ensemble, Fondues sur lui, inébranlables.

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

Son coeur est dur comme la pierre, Dur comme la meule inférieure.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

Quand il se lève, les plus vaillants ont peur, Et l'épouvante les fait fuir.

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

C'est en vain qu'on l'attaque avec l'épée; La lance, le javelot, la cuirasse, ne servent à rien.

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

Il regarde le fer comme de la paille, L'airain comme du bois pourri.

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

La flèche ne le met pas en fuite, Les pierres de la fronde sont pour lui du chaume.

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

Il ne voit dans la massue qu'un brin de paille, Il rit au sifflement des dards.

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

Sous son ventre sont des pointes aiguës: On dirait une herse qu'il étend sur le limon.

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

Il fait bouillir le fond de la mer comme une chaudière, Il l'agite comme un vase rempli de parfums.

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

Il laisse après lui un sentier lumineux; L'abîme prend la chevelure d'un vieillard.

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

Sur la terre nul n'est son maître; Il a été créé pour ne rien craindre.

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃

Il regarde avec dédain tout ce qui est élevé, Il est le roi des plus fiers animaux.