Job 39

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

Sais-tu quand les chèvres sauvages font leurs petits? Observes-tu les biches quand elles mettent bas?

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

Comptes-tu les mois pendant lesquels elles portent, Et connais-tu l'époque où elles enfantent?

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

Elles se courbent, laissent échapper leur progéniture, Et sont délivrées de leurs douleurs.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

Leurs petits prennent de la vigueur et grandissent en plein air, Ils s'éloignent et ne reviennent plus auprès d'elles.

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

Qui met en liberté l'âne sauvage, Et l'affranchit de tout lien?

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

J'ai fait du désert son habitation, De la terre salée sa demeure.

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

Il se rit du tumulte des villes, Il n'entend pas les cris d'un maître.

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

Il parcourt les montagnes pour trouver sa pâture, Il est à la recherche de tout ce qui est vert.

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

Le buffle veut-il être à ton service? Passe-t-il la nuit vers ta crèche?

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

L'attaches-tu par une corde pour qu'il trace un sillon? Va-t-il après toi briser les mottes des vallées?

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

Te reposes-tu sur lui, parce que sa force est grande? Lui abandonnes-tu le soin de tes travaux?

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

Te fies-tu à lui pour la rentrée de ta récolte? Est-ce lui qui doit l'amasser dans ton aire?

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

L'aile de l'autruche se déploie joyeuse; On dirait l'aile, le plumage de la cigogne.

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

Mais l'autruche abandonne ses oeufs à la terre, Et les fait chauffer sur la poussière;

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

Elle oublie que le pied peut les écraser, Qu'une bête des champs peut les fouler.

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

Elle est dure envers ses petits comme s'ils n'étaient point à elle; Elle ne s'inquiète pas de l'inutilité de son enfantement.

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

Car Dieu lui a refusé la sagesse, Il ne lui a pas donné l'intelligence en partage.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

Quand elle se lève et prend sa course, Elle se rit du cheval et de son cavalier.

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

Est-ce toi qui donnes la vigueur au cheval, Et qui revêts son cou d'une crinière flottante?

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

Le fais-tu bondir comme la sauterelle? Son fier hennissement répand la terreur.

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

Il creuse le sol et se réjouit de sa force, Il s'élance au-devant des armes;

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

Il se rit de la crainte, il n'a pas peur, Il ne recule pas en face de l'épée.

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

Sur lui retentit le carquois, Brillent la lance et le javelot.

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

Bouillonnant d'ardeur, il dévore la terre, Il ne peut se contenir au bruit de la trompette.

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

Quand la trompette sonne, il dit: En avant! Et de loin il flaire la bataille, La voix tonnante des chefs et les cris de guerre.

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

Est-ce par ton intelligence que l'épervier prend son vol, Et qu'il étend ses ailes vers le midi?

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

Est-ce par ton ordre que l'aigle s'élève, Et qu'il place son nid sur les hauteurs?

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

C'est dans les rochers qu'il habite, qu'il a sa demeure, Sur la cime des rochers, sur le sommet des monts.

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

De là il épie sa proie, Il plonge au loin les regards.

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃

Ses petits boivent le sang; Et là où sont des cadavres, l'aigle se trouve.