Job 41

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

Kan du trække Krokodillen op med Krog og binde dens Tunge med Snøre?

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

Kan du mon stikke et Siv i dens Snude, bore en Krog igennem dens Kæber?

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

Mon den vil trygle dig længe og give dig gode Ord?

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

Mon den vil indgå en Pagt med dig, så du får den til Træl for evigt?

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

Han du mon lege med den som en Fugl og tøjre den for dine Pigebørn?

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

Falbyder Fiskerlauget den og stykker den ud mellem Sælgerne?

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

Mon du kan spække dens Hud med Kroge og med Harpuner dens Hoved?

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

Læg dog engang din Hånd på den! Du vil huske den Kamp og gør det ej mer.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

Det Håb vilde blive til Skamme, alene ved Synet lå du der.

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

Ingen drister sig til at tirre den, hvem holder Stand imod den?

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

Hvem møder den og slipper fra det hvem under hele Himlen?

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

Jeg tier ej om dens Lemmer, hvor stærk den er, hvor smukt den er skabt.

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

Hvem har trukket dens Klædning af, trængt ind i dens dobbelte Panser?

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

Hvem har åbnet dens Ansigts Døre? Rundt om dens Tænder er Rædsel.

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

Dens Ryg er Reder af Skjolde, dens Bryst er et Segl af Sten;

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

de sidder tæt ved hverandre, Luft kommer ikke ind derimellem;

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

de hænger fast ved hverandre, uadskilleligt griber de ind i hverandre.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

Dens Nysen fremkalder strålende Lys, som Morgenrødens Øjenlåg er dens Øjne.

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

Ud af dens Gab farer Fakler, Ildgnister spruder der frem.

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

Em står ud af dens Næsebor som af en ophedet, kogende Kedel.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

Dens Ånde tænder som glødende Kul, Luer står ud af dens Gab.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

Styrken bor på dens Hals, og Angsten hopper foran den.

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

Tæt sidder Kødets Knuder, som støbt til Kroppen; de rokkes ikke;

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

fast som Sten er dens Hjerte støbt, fast som den nederste Møllesten.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

Når den rejser sig, gyser Helte, fra Sans og Samling går de af Skræk.

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

Angriberens Sværd holder ikke Stand, ej Kastevåben, Spyd eller Pil.

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

Jern regner den kun for Halm og Kobber for trøsket Træ;

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

Buens Søn slår den ikke på Flugt, Slyngens Sten bliver Strå for den,

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

Stridskøllen regnes for Rør, den ler ad det svirrende Spyd.

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

På Bugen er der skarpe Rande, dens Spor i Dyndet er som Tærskeslædens;

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

Dybet får den i Kog som en Gryde, en Salvekedel gør den af Floden;

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

bag den er der en lysende Sti, Dybet synes som Sølverhår.

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

Dens Lige findes ikke på Jord, den er skabt til ikke at frygte.

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃

Alt, hvad højt er, ræddes for den, den er Konge over alle stolte Dyr.