Job 41

41:1

Kan du trække Krokodillen op med Krog og binde dens Tunge med Snøre?

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

41:2

Kan du mon stikke et Siv i dens Snude, bore en Krog igennem dens Kæber?

התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

41:3

Mon den vil trygle dig længe og give dig gode Ord?

הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

41:4

Mon den vil indgå en Pagt med dig, så du får den til Træl for evigt?

היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

41:5

Han du mon lege med den som en Fugl og tøjre den for dine Pigebørn?

התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

41:6

Falbyder Fiskerlauget den og stykker den ud mellem Sælgerne?

יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

41:7

Mon du kan spække dens Hud med Kroge og med Harpuner dens Hoved?

התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

41:8

Læg dog engang din Hånd på den! Du vil huske den Kamp og gør det ej mer.

שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

41:9

Det Håb vilde blive til Skamme, alene ved Synet lå du der.

הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

41:10

Ingen drister sig til at tirre den, hvem holder Stand imod den?

לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

41:11

Hvem møder den og slipper fra det hvem under hele Himlen?

מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

41:12

Jeg tier ej om dens Lemmer, hvor stærk den er, hvor smukt den er skabt.

לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

41:13

Hvem har trukket dens Klædning af, trængt ind i dens dobbelte Panser?

מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

41:14

Hvem har åbnet dens Ansigts Døre? Rundt om dens Tænder er Rædsel.

דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

41:15

Dens Ryg er Reder af Skjolde, dens Bryst er et Segl af Sten;

גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

41:16

de sidder tæt ved hverandre, Luft kommer ikke ind derimellem;

אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

41:17

de hænger fast ved hverandre, uadskilleligt griber de ind i hverandre.

איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

41:18

Dens Nysen fremkalder strålende Lys, som Morgenrødens Øjenlåg er dens Øjne.

עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

41:19

Ud af dens Gab farer Fakler, Ildgnister spruder der frem.

מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

41:20

Em står ud af dens Næsebor som af en ophedet, kogende Kedel.

מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

41:21

Dens Ånde tænder som glødende Kul, Luer står ud af dens Gab.

נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

41:22

Styrken bor på dens Hals, og Angsten hopper foran den.

בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

41:23

Tæt sidder Kødets Knuder, som støbt til Kroppen; de rokkes ikke;

מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

41:24

fast som Sten er dens Hjerte støbt, fast som den nederste Møllesten.

לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

41:25

Når den rejser sig, gyser Helte, fra Sans og Samling går de af Skræk.

משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

41:26

Angriberens Sværd holder ikke Stand, ej Kastevåben, Spyd eller Pil.

משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

41:27

Jern regner den kun for Halm og Kobber for trøsket Træ;

יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

41:28

Buens Søn slår den ikke på Flugt, Slyngens Sten bliver Strå for den,

לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

41:29

Stridskøllen regnes for Rør, den ler ad det svirrende Spyd.

כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

41:30

På Bugen er der skarpe Rande, dens Spor i Dyndet er som Tærskeslædens;

תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

41:31

Dybet får den i Kog som en Gryde, en Salvekedel gør den af Floden;

ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

41:32

bag den er der en lysende Sti, Dybet synes som Sølverhår.

אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

41:33

Dens Lige findes ikke på Jord, den er skabt til ikke at frygte.

אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

41:34

Alt, hvad højt er, ræddes for den, den er Konge over alle stolte Dyr.

את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃