Job 39

Kender du Tiden, da Stengeden føder, tager du Vare på Hindenes Veer,

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

tæller du mon deres Drægtigheds Måneder, kender du Tiden, de føder?

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

De lægger sig ned og føder og kaster Kuldet,

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

Ungerne trives, gror til i det frie, løber bort og kommer ej til dem igen.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

Hvem slap Vildæslet løs, hvem løste mon Steppeæslets Reb,

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

som jeg gav Ørkenen til Hjem, den salte Steppe til Bolig?

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

Det ler ad Byens Larm og hører ej Driverens Skælden;

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

det ransager Bjerge, der har det sin Græsgang, det leder hvert Græsstrå op.

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

Er Vildoksen villig at trælle for dig, vil den stå ved din Krybbe om Natten?

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

Binder du Reb om dens Hals, pløjer den Furerne efter dig?

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

Stoler du på dens store Kræfter; overlader du den din Høst?

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

Tror du, den kommer tilbage og samler din Sæd på Loen?

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

Mon Strudsens Vinge er lam, eller mangler den Dækfjer og Dun,

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

siden den betror sine Æg til Jorden og lader dem varmes i Sandet,

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

tænker ej på, at en Fod kan knuse dem, Vildtet på Marken træde dem sønder?

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

Hård ved Ungerne er den, som var de ej dens; spildt er dens Møje, det ængster den ikke.

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

Thi Gud lod den glemme Visdom og gav den ej Del i Indsigt.

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

Når Skytterne kommer, farer den bort, den ler ad Hest og Rytter.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

Giver du Hesten Styrke, klæder dens Hals med Manke

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

og lærer den Græshoppens Spring? Dens stolte Prusten indgyder Rædsel.

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

Den skraber muntert i Dalen, går Brynjen væligt i Møde;

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

den ler ad Rædselen, frygter ikke og viger ikke for Sværdet;

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

Koggeret klirrer over den, Spydet og Køllen blinker;

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

den sluger Vejen med gungrende Vildskab, den tøjler sig ikke, når Hornet lyder;

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

et Stød i Hornet, straks siger den: Huj! Den vejrer Kamp i det fjerne, Kampskrig og Førernes Råb.

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

Skyldes det Indsigt hos dig, at Falken svinger sig op og breder sin Vinge mod Sønden?

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

Skyldes det Bud fra dig, at Ørnen flyver højt og bygger sin højtsatte Rede?

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

Den bygger og bor på Klipper, på Klippens Tinde og Borg;

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

den spejder derfra efter Æde, viden om skuer dens Øjne.

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

Ungerne svælger i Blod; hvor Valen findes, der er den!

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃