Luke 22

И наближаваше празникът на безквасните хлябове, който се нарича Пасха.
ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
И главните свещеници и книжниците обмисляха как да Го умъртвят; защото се бояха от народа.
והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
Тогава Сатана влезе в Юда, наречен Искариотски, който беше от числото на дванадесетте;
והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
и той отиде и се наговори с главните свещеници и началниците на стражата как да им Го предаде.
וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
И те се зарадваха и се споразумяха да му дадат пари.
וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
И той обеща и търсеше удобен случай да Го предаде, когато би отсъствало множеството.
ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
И настана денят на безквасните хлябове, когато трябваше да се заколи пасхата.
ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
И Иисус изпрати Петър и Йоан и им каза: Идете и ни пригответе, за да ядем пасхата.
וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
А те Му казаха: Къде искаш да приготвим?
ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
А Той им каза: Ето, като влезете в града, ще ви срещне човек, който носи стомна с вода; последвайте го в къщата, в която влезе,
ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
и кажете на стопанина на къщата: Учителят ти казва: Къде е гостната стая, в която ще ям пасхата с учениците Си?
ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
И той ще ви посочи голяма горна стая, постлана; там пригответе.
והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
И като отидоха, намериха, както им беше казал, и приготвиха пасхата.
וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
И като дойде часът, Той седна на трапезата, и апостолите с Него.
ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
И им каза: Твърде много съм желал да ям тази пасха с вас, преди да пострадам,
ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
защото ви казвам, че няма да я ям, докато не се изпълни в Божието царство.
כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
И като взе чашата, благодари и каза: Вземете това и го разделете помежду си,
ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
защото ви казвам, че няма вече да пия от плода на лозата, докато не дойде Божието царство.
כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
И взе хляб и като благодари, разчупи го, даде им и каза: Това е Моето тяло, което за вас се дава; това правете за Мое възпоменание.
ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
Така взе и чашата след вечерята и каза: Тази чаша е новият завет в Моята кръв, която за вас се пролива.
וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
Но ето, ръката на този, който Ме предава, е с Мен на трапезата.
אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
Защото Човешкият Син наистина отива, както е било определено, но горко на този човек, чрез когото се предава!
כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
И те започнаха да се питат помежду си кой ли от тях ще е този, който ще стори това.
והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
Стана още и спор помежду им кой от тях се счита за по-голям.
וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
А Той им каза: Царете на народите господстват над тях и тези, които ги владеят, се наричат благодетели.
ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
Но вие недейте така; а по-големият между вас нека бъде като по-малкия, и който ръководи – като онзи, който слугува.
ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
Защото кой е по-голям: този, който седи на трапезата ли, или онзи, който слугува? Не е ли този, който седи на трапезата? Но Аз съм сред вас като Онзи, който слугува.
כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
А вие сте онези, които устояхте с Мен в Моите изпитания.
ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
Затова, както Моят Отец завеща царство на Мен, и Аз завещавам на вас –
לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
да ядете и да пиете на трапезата Ми в Моето царство и да седнете на престоли да съдите дванадесетте израилеви племена.
למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
(И Господ каза:) Симоне, Симоне, ето, Сатана ви изиска, за да ви пресее като жито,
ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
но Аз се молих за теб, да не отслабне твоята вяра; и ти, когато се обърнеш, утвърди братята си.
ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
Петър Му каза: Господи, готов съм да отида с Теб и в тъмница, и на смърт.
והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
А Той каза: Казвам ти, Петре, петелът няма да пропее днес, докато ти три пъти не се отречеш, че Ме познаваш.
ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
И им каза: Когато ви пратих без кесия, без торба и без сандали, останахте ли лишени от нещо? А те казаха: От нищо.
ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
И им каза: Но сега, който има кесия, нека я вземе, също така и торба; и който няма, нека продаде дрехата си и нека си купи меч,
ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
защото ви казвам, че трябва да се изпълни в Мен и това писание: ?И към беззаконници беше причислен“, защото писаното за Мен наближава към своето изпълнение.
כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
И те казаха: Господи, ето тук има два меча. А Той им каза: Достатъчно е.
ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
И като излезе, отиде по обичая Си на Елеонския хълм, а и учениците Му Го последваха.
ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
И като дойде на мястото, им каза: Молете се да не паднете в изкушение.
ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
И Той се отдели от тях колкото един хвърлей камък и като коленичи, се молеше, като казваше:
והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
Отче, ако е волята Ти, отмини Ме с тази чаша, но нека бъде не Моята воля, а Твоята.
אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
И Му се яви ангел от небето и Го подкрепяше.
וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
И като беше в борба, се молеше по-усърдно и потта Му стана като големи капки кръв, които капеха на земята.
ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
И като стана от молитвата, дойде при учениците и ги намери заспали от скръб, и им каза:
ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
Защо спите? Станете и се молете, за да не паднете в изкушение.
]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
Докато още говореше, ето, дойде едно множество и този, който се наричаше Юда, един от дванадесетте, вървеше пред тях, и се приближи до Иисус, за да Го целуне.
]74-64[׃
А Иисус му каза: Юда, с целувка ли предаваш Човешкия Син?
ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
И тези, които бяха около Иисус, като видяха какво ще стане, казаха: Господи, да ударим ли с меч?
והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
И един от тях удари слугата на първосвещеника и му отсече дясното ухо.
ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
Но Иисус отговори и каза: Спрете дотук. И се допря до ухото му и го изцели.
ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
А на дошлите против Него главни свещеници, началници на храмовата стража и старейшини Иисус каза: Като срещу разбойник ли сте излезли с мечове и тояги?
ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
Когато бях всеки ден с вас в храма, не протегнахте ръце срещу Мен. Но сега е вашият час и властта на тъмнината.
ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
И като Го хванаха, Го поведоха и Го въведоха в къщата на първосвещеника. А Петър следваше отдалеч.
ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
И когато накладоха огън сред двора и насядаха около него, и Петър седна между тях.
ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
И една слугиня, като го видя седнал до огъня, се вгледа в него и каза: И този беше с Него.
ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
А той се отрече, като каза: Жено, не Го познавам.
ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
След малко друг го видя и каза: И ти си от тях. Но Петър каза: Човече, не съм.
ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
И като се мина около един час, друг някой настоятелно твърдеше: Наистина и този беше с Него, защото е галилеянин.
ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
А Петър каза: Човече, не зная какво казваш. И веднага, докато още говореше, петелът пропя.
ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
И Господ се обърна и погледна Петър. И Петър си спомни думата на Господа – как му беше казал: Преди петелът да пропее, ти три пъти ще се отречеш от Мен.
ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
И като излезе навън, плака горко.
ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
А мъжете, които държаха Иисус, Му се подиграваха и Го биеха,
והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
и като Го закриваха, (Го удряха по лицето и) Го питаха, казвайки: Пророкувай! Кой Те удари?
ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
И много други хули изговориха против Него.
ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
А като се разсъмна, народните старейшини, главните свещеници и книжниците се събраха и Го заведоха в Синедриона си, и Му казаха:
ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
Ако си Ти Христос, кажи ни. А Той каза: Ако ви кажа, няма да повярвате;
ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
и ако ви задам въпрос, няма да Ми отговорите.
וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
Но отсега нататък Човешкият Син ще седи отдясно на Божията сила.
אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
И те всички казаха: Тогава Ти Божият Син ли си? А Той им каза: Вие казвате, защото Аз съм.
ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
А те казаха: Какво свидетелство ни трябва още? Защото ние сами чухме от устата Му!
ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃