Luke 22

ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃

Det osyrade brödets högtid, som ock kallas påsk, var nu nära.

והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

Och översteprästerna och de skriftlärde sökte efter tillfälle att röja honom ur vägen. De fruktade nämligen för folket.

והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃

Men Satan for in i Judas, som kallades Iskariot, och som var en av de tolv.

וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃

Denne gick bort och talade med översteprästerna och befälhavarna för tempelvakten om huru han skulle överlämna honom åt dem.

וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃

Då blevo de glada och förklarade sig villiga att giva honom en summa penningar.

ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

Och han gick in på deras anbud och sökte sedan efter lägligt tillfälle att förråda honom åt dem, utan att någon folkskockning uppstod.

ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃

Så kom nu den dag i det osyrad brödets högtid, då man skulle slakta påskalammet.

וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃

Då sände han åstad Petrus och Johannes och sade: »Gån åstad och reden till åt oss, så att vi kunna äta påskalammet.»

ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃

De frågade honom: Var vill du att vi skola reda till det?»

ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃

Han svarade dem: När I kommen in i staden, skolen I möta en man som bär en kruka vatten. Följen honom till det hus där han går in.

ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

Och sägen till husbonden i det huset: 'Mästaren frågar dig: Var finnes härbärget där jag skall äta påskalammet med mina lärjungar?'

והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃

Då skall han visa eder en stor sal i övre våningen, ordnad för måltid; reden till där.»

וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

Och de gingo åstad och funno det så som han hade sagt dem; och de redde till påskalammet.

ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃

Och när stunden var inne, lade han sig till bords, och apostlarna med honom.

ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃

Och han sade till dem: »Jag har högeligen åstundat att äta detta påskalamm med eder, förrän mitt lidande begynner;

כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃

ty jag säger eder att jag icke mer skall fira denna högtid, förrän den kommer till fullbordan i Guds rike.»

ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃

Och han lät giva sig en kalk och tackade Gud och sade: »Tagen detta och delen eder emellan;

כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃

ty jag säger eder att jag härefter icke, förrän Guds rike kommer, skall dricka av det som kommer från vinträd.»

ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃

Sedan tog han ett bröd och tackade Gud och bröt det och gav åt dem och sade: »Detta är min lekamen, som varder utgiven för eder. Gören detta till min åminnelse.»

וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃

Sammalunda tog han ock kalken, efter måltiden, och sade: »Denna kalk är det nya förbundet, i mitt blod, som varder utgjutet för eder.

אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃

Men se, den som förråder mig, hans hand är med mig på bordet.

כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃

Ty Människosonen skall gå bort, såsom förut är bestämt; men ve den människa genom vilken han bliver förrådd!»

והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

Och de begynte tala med varandra om vilken av dem det väl kunde vara som skulle göra detta.

וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃

En tvist uppstod ock mellan dem om vilken av dem som skulle räknas för den störste.

ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃

Då sade han till dem: »Konungarna uppträda mot sina folk såsom härskare, och de som hava myndighet över folken låta kalla sig 'nådige herrar'.

ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃

Men så är det icke med eder; utan den som är störst bland eder, han vare såsom den yngste, och den som är den förnämste, han vare såsom en tjänare.

כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

Ty vilken är större: den som ligger till bords eller den som tjänar? Är det icke den som ligger till bords? Och likväl är jag här ibland eder såsom en tjänare. --

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃

Men I ären de som hava förblivit hos mig i mina prövningar;

לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃

och såsom min Fader har överlåtit konungslig makt åt mig, så överlåter jag likadan makt åt eder,

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

så att I skolen få äta och dricka vid mitt bord i mitt rike och sitta på troner såsom domare över Israels tolv släkter.

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃

Simon, Simon! Se, Satan har begärt att få eder i sitt våld, för att kunna sålla eder såsom vete;

ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

men jag har bett för dig, att din tro icke må bliva om intet. Och när du en gång har omvänt dig, så styrk dina bröder.»

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃

Då sade han till honom: »Herre, jag är redo att med dig både gå i fängelse och gå i döden.»

ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

Men han svarade: »Jag säger dig, Petrus: I dag skall icke hanen gala, förrän du tre gånger har förnekat mig och sagt att du icke känner mig.»

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃

Ytterligare sade han till dem: »När jag sände eder åstad utan penningpung, utan ränsel, utan skor, icke fattades eder då något?» De svarade: »Intet.»

ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

Då sade han till dem: »Nu åter må den som har en penningpung taga den med sig, och den som har en ränsel, han göre sammalunda; och den som icke har något svärd, han sälje sin mantel och köpe sig ett sådant.

כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃

Ty jag säger eder att på mig måste fullbordas detta skriftens ord: 'Han blev räknad bland ogärningsmän'. Ja, det som är förutsagt om mig, det går nu i fullbordan»

ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

Då sade de: »Herre, se här äro två svärd.» Han svarade dem: »Det är nog.»

ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃

Och han gick ut och begav sig till Oljeberget, såsom hans sed var; och hans lärjungar följde honom.

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃

Men när han hade kommit till platsen, sade han till dem: »Bedjen att I icke mån komma i frestelse.»

והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃

Sedan gick han bort ifrån dem, vid pass ett stenkast, och föll ned på sina knän och bad

אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃

och sade: »Fader, om det är din vilja, så tag denna kalk ifrån mig. Dock, ske icke min vilja, utan din.»

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

Då visade sig för honom en ängel från himmelen, som styrkte honom.

ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃

Men han hade kommit i svår ångest och bad allt ivrigare, och hans svett blev såsom blodsdroppar, som föllo ned på jorden.

ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃

När han sedan stod upp från bönen och kom tillbaka till lärjungarna, fann han dem insomnade av bedrövelse.

]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

Då sade han till dem: »Varför soven I? Stån upp, och bedjen att I icke mån komma i frestelse.»

]74-64[׃

Och se, medan han ännu talade, kom en folkskara; och en av de tolv, den som hette Judas, gick framför dem. Och han trädde fram till Jesus för att kyssa honom.

ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃

Men Jesus sade till honom: »Judas, förråder du Människosonen med en kyss?»

והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃

Då nu de som voro med Jesus sågo vad som var på färde, frågade de: »Herre, skola vi hugga till med svärd?»

ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃

Och en av dem högg till översteprästens tjänare och högg så av honom högra örat.

ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃

Då svarade Jesus och sade: »Låten det gå så långt.» Och han rörde vid hans öra och helade honom.

ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃

Sedan sade Jesus till dem som hade kommit emot honom, till översteprästerna och befälhavarna för tempelvakten och de äldste: »Såsom mot en rövare haven I gått ut med svärd och stavar.

ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

Fastän jag var dag har varit med eder i helgedomen, haven I icke sträckt ut edra händer emot mig men detta är eder stund, och nu råder mörkrets makt.»

ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃

Så grepo de honom och förde honom åstad in i översteprästens hus. Och Petrus följde efter på avstånd.

ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃

Och de tände upp en eld mitt på gården och satte sig där tillsammans, och Petrus satte sig ibland dem.

ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃

Men en tjänstekvinna, som fick se honom, där han satt vid elden fäste ögonen på honom och sade: »Också denne var med honom.

ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃

Men han nekade och sade: »Kvinna, jag känner honom icke.»

ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃

Kort därefter fick en annan, en av mannen, se honom och sade: »Också du är en av dem.» Men Petrus svarade: »Nej, det är jag icke.»

ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃

Vid pass en timme därefter kom en annan som bedyrade och sade: »Förvisso var också denne med honom; han är ju ock en galilé.»

ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃

Då svarade Petrus: »Jag förstår icke vad du menar.» Och i detsamma, medan han ännu talade, gol hanen.

ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

Då vände Herren sig om och såg på Petrus; och Petrus kom då ihåg Herrens ord, huru han hade sagt till honom: »Förrän hanen i dag har galit, skall du tre gånger förneka mig.»

ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

Och han gick ut och grät bitterligen.

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃

Och de män som höllo Jesus fången begabbade honom och misshandlade honom.

ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

De höljde över honom och frågade honom och sade: »Profetera: vem var det som slog dig?»

ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

Många andra smädliga ord talade de ock mot honom.

ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃

Men när det blev dag, församlade sig folkets äldste, överstepräster och skriftlärde, och läto föra honom inför sitt Stora råd

ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

och sade: »Är du Messias, så säg oss det.» Men han svarade dem: »Om jag säger eder det, så tron I det icke.

וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃

Och om jag frågar, så svaren I icke.

אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃

Men härefter skall Människosonen sitta på den gudomliga Maktens högra sida.»

ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃

Då sade de alla: »Så är du då Guds Son?» Han svarade dem: »I sägen det själva, att jag är det.»

ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃

Då sade de: »Vad behöva vi mer något vittnesbörd? Vi hava ju själva nu hört det av hans egen mun.»