Psalms 106

הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Halleluja! Pris Herren, for han er god, hans miskunnhet varer evindelig.

מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃

Hvem kan utsi Herrens veldige gjerninger, forkynne all hans pris?

אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃

Salige er de som tar vare på det som rett er, den som gjør rettferdighet til enhver tid.

זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃

Kom mig i hu, Herre, efter din nåde mot ditt folk, se til mig med din frelse,

לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃

så jeg kan se på dine utvalgtes lykke, glede mig med ditt folks glede, rose mig med din arv!

חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃

Vi har syndet med våre fedre, vi har gjort ille, vi har vært ugudelige.

אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃

Våre fedre i Egypten aktet ikke på dine undergjerninger, de kom ikke i hu dine mange nådegjerninger, men var gjenstridige ved havet, ved det Røde Hav.

ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃

Dog frelste han dem for sitt navns skyld, for å kunngjøre sitt velde,

ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃

og han truet det Røde Hav, og det blev tørt, og han lot dem gå gjennem dypene som i en ørken,

ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃

og han frelste dem av hans hånd som hatet dem, og forløste dem av fiendens hånd,

ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃

og vannet skjulte deres motstandere, det blev ikke én av dem tilbake.

ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃

Da trodde de på hans ord, de sang hans pris.

מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃

Men snart glemte de hans gjerninger, de bidde ikke på hans råd;

ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃

men de blev grepet av begjærlighet i ørkenen, og de fristet Gud på det øde sted.

ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃

Da gav han dem det de vilde ha, men sendte tærende sykdom over deres liv.

ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃

Og de blev avindsyke mot Moses i leiren, mot Aron, Herrens hellige.

תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃

Jorden oplot sig og slukte Datan og skjulte Abirams hop,

ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃

og en ild satte deres hop i brand, en lue brente op de ugudelige.

יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃

De gjorde en kalv ved Horeb og tilbad et støpt billede,

וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃

og de byttet sin ære mot billedet av en okse, som eter gress.

שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃

De glemte Gud, sin frelser, som hadde gjort store ting i Egypten,

נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃

undergjerninger i Kams land, forferdelige ting ved det Røde Hav.

ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃

Da sa han at han vilde ødelegge dem, dersom ikke Moses, hans utvalgte, hadde stilt sig i gapet for hans åsyn for å avvende hans vrede fra å ødelegge dem.

וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃

Og de foraktet det herlige land, de trodde ikke hans ord,

וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃

og de knurret i sine telt, de hørte ikke på Herrens røst.

וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃

Da opløftet han sin hånd og svor at han vilde la dem falle i ørkenen

ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃

og la deres avkom falle iblandt hedningene og sprede dem i landene.

ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃

Og de bandt sig til Ba'al-Peor og åt av offere til døde,

ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃

og de vakte harme ved sine gjerninger, og en plage brøt inn iblandt dem.

ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃

Da stod Pinehas frem og holdt dom, og plagen stanset;

ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃

og det blev regnet ham til rettferdighet fra slekt til slekt evindelig.

ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃

Og de vakte vrede ved Meribas vann, og det gikk Moses ille for deres skyld;

כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃

for de var gjenstridige mot hans Ånd, og han talte tankeløst med sine leber.

לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃

De ødela ikke de folk som Herren hadde talt til dem om,

ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃

men de blandet sig med hedningene og lærte deres gjerninger,

ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃

og de tjente deres avguder, og disse blev dem til en snare,

ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃

og de ofret sine sønner og sine døtre til maktene.

וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃

og de utøste uskyldig blod, sine sønners og sine døtres blod, som de ofret til Kana'ans avguder, og landet blev vanhelliget ved blod.

ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃

De blev urene ved sine gjerninger og drev hor ved sin adferd.

ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃

Da optendtes Herrens vrede mot hans folk, og han fikk avsky for sin arv.

ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃

Og han gav dem i hedningers hånd, og de som hatet dem, hersket over dem,

וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃

og deres fiender trengte dem, og de blev ydmyket under deres hånd.

פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃

Mange ganger utfridde han dem; men de var gjenstridige i sine råd, og de sank ned i usseldom for sin misgjernings skyld.

וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃

Og han så til dem når de var i nød, idet han hørte deres klagerop.

ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃

Og i sin godhet mot dem kom han sin pakt i hu, og det gjorde ham ondt efter hans store miskunnhet,

ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃

og han lot dem finne barmhjertighet for alle deres åsyn som hadde ført dem i fangenskap.

הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃

Frels oss, Herre vår Gud, og samle oss fra hedningene til å love ditt hellige navn, rose oss av å kunne prise dig!

ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃

Lovet være Herren, Israels Gud, fra evighet og til evighet! Og alt folket sier: Amen. Halleluja!