Psalms 107

הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Pris Herren, for han er god, hans miskunnhet varer evindelig.

יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

Så sie Herrens gjenløste, de som han har gjenløst av nødens hånd,

ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

og som han har samlet fra landene, fra øst og fra vest, fra nord og fra havet.

תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

De fór vill i ørkenen, i et uveisomt øde, de fant ikke en by å bo i.

רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

De var hungrige og tørste, deres sjel vansmektet i dem.

ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

Da ropte de til Herren i sin nød; av deres trengsler utfridde han dem,

וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

og han førte dem på rett vei, så de gikk til en by de kunde bo i.

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn;

כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

for han mettet den vansmektende sjel og fylte den hungrige sjel med godt.

ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

De satt i mørke og i dødsskygge, bundet i elendighet og jern,

כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

fordi de hadde vært gjenstridige mot Guds ord og foraktet den Høiestes råd.

ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

Derfor bøide han deres hjerter ved lidelse; de snublet, og det var ikke nogen hjelper.

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

Da ropte de til Herren i sin nød; av deres trengsler frelste han dem.

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

Han førte dem ut av mørke og dødsskygge og rev sønder deres bånd.

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn;

כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

for han brøt sønder porter av kobber og hugg sønder bommer av jern.

אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

De var dårer og blev plaget for sin syndige vei og for sine misgjerninger;

כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

deres sjel vemmedes ved all mat, og de kom nær til dødens porter.

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

Da ropte de til Herren i sin nød; av deres trengsler frelste han dem.

ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

Han sendte sitt ord og helbredet dem og reddet dem fra deres graver.

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn;

ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

og ofre takkoffere og fortelle om hans gjerninger med jubel.

יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

De som fór ut på havet i skib, som drev handel på store vann,

המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

de så Herrens gjerninger og hans underverker på dypet.

ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

Han bød og lot det komme en stormvind, og den reiste dets bølger.

יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

De fór op imot himmelen, de fór ned i avgrunnene, deres sjel blev motløs i ulykken.

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

De tumlet og vaklet som en drukken mann, og all deres visdom blev til intet.

ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

Da ropte de til Herren i sin nød, og av deres trengsler førte han dem ut.

יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

Han lot stormen bli til stille, og bølgene omkring dem tidde.

וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

Og de gledet sig over at de la sig; og han førte dem til den havn de ønsket.

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn

וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

og ophøie ham i folkets forsamling og love ham der hvor de gamle sitter.

ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

Han gjorde elver til en ørken og vannkilder til et tørstig land,

ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

et fruktbart land til et saltland for deres ondskaps skyld som bodde der.

ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

Han gjorde en ørken til en vannrik sjø og et tørt land til vannkilder.

ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

Og han lot de hungrige bo der, og de grunnla en by til å bo i.

ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

Og de tilsådde akrer og plantet vingårder, og de vant den frukt de bar.

ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

Og han velsignet dem, og de blev meget tallrike, og av fe gav han dem ikke lite.

וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

Så minket de igjen og blev nedbøiet ved trengsel, ulykke og sorg.

שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

Han som utøser forakt over fyrster og lar dem fare vill i et uveisomt øde,

וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

han ophøiet den fattige av elendighet og gjorde slektene som hjorden.

יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

De opriktige ser det og gleder sig, og all ondskap lukker sin munn.

מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃

Den som er vis, han akte på dette og merke på Herrens nådegjerninger!