Job 39

Sais-tu quand les chèvres sauvages font leurs petits? Observes-tu les biches quand elles mettent bas?

הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃

Comptes-tu les mois pendant lesquels elles portent, Et connais-tu l'époque où elles enfantent?

תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

Elles se courbent, laissent échapper leur progéniture, Et sont délivrées de leurs douleurs.

תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

Leurs petits prennent de la vigueur et grandissent en plein air, Ils s'éloignent et ne reviennent plus auprès d'elles.

יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃

Qui met en liberté l'âne sauvage, Et l'affranchit de tout lien?

מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

J'ai fait du désert son habitation, De la terre salée sa demeure.

אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

Il se rit du tumulte des villes, Il n'entend pas les cris d'un maître.

ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

Il parcourt les montagnes pour trouver sa pâture, Il est à la recherche de tout ce qui est vert.

יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃

Le buffle veut-il être à ton service? Passe-t-il la nuit vers ta crèche?

היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃

L'attaches-tu par une corde pour qu'il trace un sillon? Va-t-il après toi briser les mottes des vallées?

התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃

Te reposes-tu sur lui, parce que sa force est grande? Lui abandonnes-tu le soin de tes travaux?

התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

Te fies-tu à lui pour la rentrée de ta récolte? Est-ce lui qui doit l'amasser dans ton aire?

התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃

L'aile de l'autruche se déploie joyeuse; On dirait l'aile, le plumage de la cigogne.

כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃

Mais l'autruche abandonne ses oeufs à la terre, Et les fait chauffer sur la poussière;

כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃

Elle oublie que le pied peut les écraser, Qu'une bête des champs peut les fouler.

ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

Elle est dure envers ses petits comme s'ils n'étaient point à elle; Elle ne s'inquiète pas de l'inutilité de son enfantement.

הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

Car Dieu lui a refusé la sagesse, Il ne lui a pas donné l'intelligence en partage.

כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃

Quand elle se lève et prend sa course, Elle se rit du cheval et de son cavalier.

כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

Est-ce toi qui donnes la vigueur au cheval, Et qui revêts son cou d'une crinière flottante?

התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

Le fais-tu bondir comme la sauterelle? Son fier hennissement répand la terreur.

התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

Il creuse le sol et se réjouit de sa force, Il s'élance au-devant des armes;

יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃

Il se rit de la crainte, il n'a pas peur, Il ne recule pas en face de l'épée.

ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃

Sur lui retentit le carquois, Brillent la lance et le javelot.

עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

Bouillonnant d'ardeur, il dévore la terre, Il ne peut se contenir au bruit de la trompette.

ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃

Quand la trompette sonne, il dit: En avant! Et de loin il flaire la bataille, La voix tonnante des chefs et les cris de guerre.

בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃

Est-ce par ton intelligence que l'épervier prend son vol, Et qu'il étend ses ailes vers le midi?

המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃

Est-ce par ton ordre que l'aigle s'élève, Et qu'il place son nid sur les hauteurs?

אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

C'est dans les rochers qu'il habite, qu'il a sa demeure, Sur la cime des rochers, sur le sommet des monts.

סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃

De là il épie sa proie, Il plonge au loin les regards.

משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃

Ses petits boivent le sang; Et là où sont des cadavres, l'aigle se trouve.

ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃