Psalms 109

För sångmästaren; av David; en psalm.  Min lovsångs Gud, tig icke.

למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃

 Ty sin ogudaktiga mun,      sin falska mun      hava de upplåtit mot mig,  de hava talat mot mig      med lögnaktig tunga.

כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃

 Med hätska ord      hava de omgivit mig,  de hava begynt strid      mot mig utan sak.

ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃

 Till lön för min kärlek      stå de mig emot,  men jag beder allenast.

תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃

 De hava bevisat mig      ont för gott  och hat för min kärlek.

וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃

 Låt en ogudaktig man träda upp emot honom,  och låt en åklagare stå på hans högra sida.

הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃

 När han kommer inför rätta, må han dömas skyldig,  och hans bön vare synd.

בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃

 Blive hans dagar få,  hans ämbete tage en annan.

יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃

 Varde hans barn faderlösa  och hans hustru änka.

יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃

 Må hans barn alltid      gå husvilla och tigga  och söka sitt bröd fjärran ifrån ödelagda hem.

ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃

 Må ockraren få i sin snara      allt vad han äger,  och må främmande plundra hans gods.

ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃

 Må ingen finnas,      som hyser misskund med honom,  och ingen, som förbarmar sig      över hans faderlösa.

אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃

 Hans framtid varde avskuren,  i nästa led vare sådanas      namn utplånat.

יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃

 Hans fäders missgärning      varde ihågkommen inför HERREN,  och hans moders synd      varde icke utplånad.

יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃

 Må den alltid stå      inför HERRENS ögon;  ja, sådana mäns åminnelse      må utrotas från jorden.

יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃

 Ty han tänkte ju icke      på att öva misskund,  utan förföljde den      som var betryckt och fattig  och den vilkens hjärta var bedrövat,      för att döda dem.

יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃

 Han älskade förbannelse,      och den kom över honom;  han hade icke behag till välsignelse,      och den blev fjärran ifrån honom.

ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃

 Han klädde sig i förbannelse såsom i en klädnad,  och såsom vatten trängde den in i hans liv  och såsom olja in i hans ben.

וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃

 Den varde honom såsom en mantel att hölja sig i,  och såsom en gördel att alltid omgjorda sig med.

תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃

 Detta vare mina motståndares      lön från HERREN,  och deras som tala ont mot min själ.

זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃

 Men du, HERRE, Herre,  stå mig bi för ditt namn skull;  god är ju din nåd, så må du då rädda mig.

ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃

 Ty jag är betryckt och fattig,  och mitt hjärta är genomborrat i mitt bröst.

כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃

 Såsom skuggan, när den förlänges, går jag bort;  jag ryckes bort såsom en gräshoppssvärm.

כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃

 Mina knän äro vacklande av fasta,  och min kropp förlorar sitt hull.

ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃

 Till smälek har jag blivit inför dem;  när de se mig, skaka de huvudet.

ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃

 Hjälp mig, HERRE, min Gud;  fräls mig efter din nåd;

עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃

 och må de förnimma att det är din hand,  att du, HERRE, har gjort det.

וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃

 Om de förbanna,      så välsigna du;  om de resa sig upp,      så komme de på skam,  men må din tjänare få glädja sig.

יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃

 Mina motståndare varde klädda i blygd  och höljda i skam såsom i en mantel.

ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃

 Min mun skall storligen  tacka HERREN;  mitt ibland många vill jag lova honom.

אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃

 Ty han står på den fattiges högra sida  för att frälsa honom från dem som fördöma hans själ.

כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃