Psalms 73

מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃

En salme av Asaf. Ja, Gud er god mot Israel, mot de rene av hjertet.

ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃

Men jeg - nær hadde mine føtter snublet, på lite nær var mine trin glidd ut.

כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

For jeg harmedes over de overmodige da jeg så at det gikk de ugudelige vel.

כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃

For de er fri for lidelser inntil sin død, og deres styrke er vel ved makt.

בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

De kjenner ikke til nød som andre folk, og de blir ikke plaget som andre mennesker.

לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃

Derfor er overmot deres halssmykke, vold omhyller dem som et klædebon.

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

Deres øine står ut av fedme, hjertets tanker bryter frem.

ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

De håner og taler i ondskap om undertrykkelse; fra det høie taler de.

שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

De løfter sin munn op til himmelen, og deres tunge farer frem på jorden.

לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃

Derfor får de sitt folk til å vende sig om til dem, og vann i overflod suger de i sig.

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

Og de sier: Hvorledes skulde Gud vite noget? Er det vel kunnskap hos den Høieste?

הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃

Se, dette er de ugudelige, og evig trygge vokser de i velmakt.

אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

Ja, forgjeves har jeg renset mitt hjerte og tvettet mine hender i uskyld;

ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

jeg blev dog plaget hele dagen, og hver morgen kom til mig med tukt.

אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

Dersom jeg hadde sagt: Jeg vil tale således, se, da hadde jeg vært troløs mot dine barns slekt.

ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃

Og jeg tenkte efter for å forstå dette; det var en plage i mine øine

עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃

- inntil jeg gikk inn i Guds helligdommer og gav akt på deres endelikt.

אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

Ja, på glatte steder setter du dem; du lot dem falle, så de gikk til grunne.

איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

Hvor de blev ødelagt i et øieblikk! De gikk under og tok ende med forferdelse.

כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

Likesom en akter for intet en drøm når en har våknet op, således akter du, Herre, deres skyggebillede for intet når du våkner op.

כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃

Når mitt hjerte var bittert, og det stakk mig i mine nyrer,

ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

da var jeg ufornuftig og forstod intet; som et dyr var jeg imot dig.

ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃

Men jeg blir alltid hos dig, du har grepet min høire hånd.

בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

Du leder mig ved ditt råd, og derefter optar du mig i herlighet.

מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃

Hvem har jeg ellers i himmelen? Og når jeg har dig, har jeg ikke lyst til noget på jorden.

כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

Vansmekter enn mitt kjød og mitt hjerte, så er dog Gud mitt hjertes klippe og min del evindelig.

כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃

For se, de som holder sig borte fra dig, går til grunne; du utrydder hver den som faller fra dig i hor.

ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

Men for mig er det godt å holde mig nær til Gud; jeg setter min lit til Herren, Israels Gud, for å fortelle alle dine gjerninger.