Psalms 107

Pris Herren, for han er god, hans miskunnhet varer evindelig.

הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Så sie Herrens gjenløste, de som han har gjenløst av nødens hånd,

יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

og som han har samlet fra landene, fra øst og fra vest, fra nord og fra havet.

ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

De fór vill i ørkenen, i et uveisomt øde, de fant ikke en by å bo i.

תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

De var hungrige og tørste, deres sjel vansmektet i dem.

רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

Da ropte de til Herren i sin nød; av deres trengsler utfridde han dem,

ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

og han førte dem på rett vei, så de gikk til en by de kunde bo i.

וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn;

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

for han mettet den vansmektende sjel og fylte den hungrige sjel med godt.

כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

De satt i mørke og i dødsskygge, bundet i elendighet og jern,

ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

fordi de hadde vært gjenstridige mot Guds ord og foraktet den Høiestes råd.

כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

Derfor bøide han deres hjerter ved lidelse; de snublet, og det var ikke nogen hjelper.

ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

Da ropte de til Herren i sin nød; av deres trengsler frelste han dem.

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

Han førte dem ut av mørke og dødsskygge og rev sønder deres bånd.

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn;

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

for han brøt sønder porter av kobber og hugg sønder bommer av jern.

כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

De var dårer og blev plaget for sin syndige vei og for sine misgjerninger;

אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

deres sjel vemmedes ved all mat, og de kom nær til dødens porter.

כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

Da ropte de til Herren i sin nød; av deres trengsler frelste han dem.

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

Han sendte sitt ord og helbredet dem og reddet dem fra deres graver.

ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn;

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

og ofre takkoffere og fortelle om hans gjerninger med jubel.

ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

De som fór ut på havet i skib, som drev handel på store vann,

יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

de så Herrens gjerninger og hans underverker på dypet.

המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

Han bød og lot det komme en stormvind, og den reiste dets bølger.

ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

De fór op imot himmelen, de fór ned i avgrunnene, deres sjel blev motløs i ulykken.

יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

De tumlet og vaklet som en drukken mann, og all deres visdom blev til intet.

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

Da ropte de til Herren i sin nød, og av deres trengsler førte han dem ut.

ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

Han lot stormen bli til stille, og bølgene omkring dem tidde.

יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

Og de gledet sig over at de la sig; og han førte dem til den havn de ønsket.

וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

De skal prise Herren for hans miskunnhet og for hans undergjerninger mot menneskenes barn

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

og ophøie ham i folkets forsamling og love ham der hvor de gamle sitter.

וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

Han gjorde elver til en ørken og vannkilder til et tørstig land,

ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

et fruktbart land til et saltland for deres ondskaps skyld som bodde der.

ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

Han gjorde en ørken til en vannrik sjø og et tørt land til vannkilder.

ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

Og han lot de hungrige bo der, og de grunnla en by til å bo i.

ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

Og de tilsådde akrer og plantet vingårder, og de vant den frukt de bar.

ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

Og han velsignet dem, og de blev meget tallrike, og av fe gav han dem ikke lite.

ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

Så minket de igjen og blev nedbøiet ved trengsel, ulykke og sorg.

וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

Han som utøser forakt over fyrster og lar dem fare vill i et uveisomt øde,

שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

han ophøiet den fattige av elendighet og gjorde slektene som hjorden.

וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

De opriktige ser det og gleder sig, og all ondskap lukker sin munn.

יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

Den som er vis, han akte på dette og merke på Herrens nådegjerninger!

מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃