Psalms 73

מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃

(En Salme af Asaf.) Visselig, god er Gud mod Israel; mod dem, der er rene af Hjertet!

ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃

Mine Fødder var nær ved at snuble, mine Skridt var lige ved at glide;

כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃

thi over Dårerne græmmed jeg mig, jeg så, at det gik de gudløse vel;

כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃

thi de kender ikke til Kvaler, deres Livskraft er frisk og sund;

בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃

de kender ikke til menneskelig Nød, de plages ikke som andre.

לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃

Derfor har de Hovmod til Halssmykke, Vold er Kappen, de svøber sig i.

יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃

Deres Brøde udgår af deres Indre, Hjertets Tanker bryder igennem.

ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃

I det dybe taler de ondt, i det høje fører de Urettens Tale,

שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃

de løfter Munden mod Himlen, Tungen farer om på Jorden.

לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃

Derfor vender mit Folk sig hid og drikker Vand i fulde Drag.

ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃

De siger: "Hvor skulde Gud vel vide det, skulde den Højeste kende dertil?"

הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃

Se, det er de gudløses kår, altid i Tryghed, voksende Velstand!

אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃

Forgæves holdt jeg mit Hjerte rent og tvætted mine Hænder i Uskyld,

ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃

jeg plagedes Dagen igennem, blev revset på ny hver Morgen!

אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃

Men jeg tænkte: "Taler jeg så, se, da er jeg troløs imod dine Sønners Slægt."

ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃

Så grundede jeg på at forstå det, møjsommeligt var det i mine Øjne,

עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃

Til jeg kom ind i Guds Helligdomme, skønned, hvordan deres Endeligt bliver:

אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃

Du sætter dem jo på glatte Steder, i Undergang styrter du dem.

איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃

Hvor brat de dog lægges øde, går under, det ender med Rædsel!

כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃

De er som en Drøm, når man vågner, man vågner og regner sit Syn for intet.

כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃

Så længe mit Hjerte var bittert og det nagede i mine Nyrer,

ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃

var jeg et Dyr og fattede intet, jeg var for dig som Kvæg.

ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃

Dog bliver jeg altid hos dig, du holder mig fast om min højre;

בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃

du leder mig med dit Råd og tager mig siden bort i Herlighed.

מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃

Hvem har jeg i Himlen? Og har jeg blot dig, da attrår jeg intet på Jorden!

כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

Lad kun mit Kød og mit Hjerte vansmægte, Gud er mit Hjertes Klippe, min Del for evigt.

כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃

Thi de, der fjerner sig fra dig, går under, - du udsletter hver, som er dig utro.

ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃

Men at leve Gud nær er min Lykke, min Lid har jeg sat til den Herre HERREN, at jeg kan vidne om alle dine Gerninger.