Psalms 74

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

(En maskil af Asaf.) Hvorfor har du, Gud, stødt os bort for evig, hvi ryger din Vrede mod Hjorden, du røgter?

זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃

Kom din Menighed i Hu, som du fordum vandt dig, - du udløste den til din Ejendoms Stamme - Zions Bjerg, hvor du har din Bolig.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃

Løft dine Fjed til de evige Tomter: Fjenden lagde alt i Helligdommen øde.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃

Dine Fjender brøled i dit Samlingshus, satte deres Tegn som Tegn deri.

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃

Det så ud, som når man løfter Økser i Skovens Tykning.

ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃

Og alt det udskårne Træværk der! De hugged det sønder med Økse og Hammer.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃

På din Helligdom satte de Ild, de skændede og nedrev dit Navns Bolig.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

De tænkte: "Til Hobe udrydder vi dem!" De brændte alle Guds Samlingshuse i Landet.

אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃

Vore Tegn, dem ser vi ikke, Profeter findes ej mer; hvor længe, ved ingen af os.

עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

Hvor længe, o Gud, skal vor Modstander smæde, Fjenden blive ved at håne dit Navn?

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃

Hvorfor holder du din Hånd tilbage og skjuler din højre i Kappens Fold?

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃

Vor Konge fra fordums Tid er dog Gud, som udførte Frelsens Værk i Landet.

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃

Du kløvede Havet med Vælde, knuste på Vandet Dragernes Hoved;

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃

du søndrede Hovederne på Livjatan og gav dem som Æde til Ørkenens Dyr;

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃

Kilde og Bæk lod du vælde frem, du udtørred stedseflydende Strømme;

לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃

din er Dagen, og din er Natten, du grundlagde Lys og Sol,

אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃

du fastsatte alle Grænser på Jord, du frembragte Sommer og Vinter.

זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

Kom i Hu, o HERRE, at Fjenden har hånet, et Folk af Dårer har spottet dit Navn!

אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃

Giv ikke Vilddyret din Turteldues Sjæl, glem ikke for evigt dine armes Liv;

הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

se hen til Pagten, thi fyldte er Landets mørke Steder med Voldsfærds Boliger.

אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃

Lad ej den fortrykte gå bort med Skam, lad de arme og fattige prise dit Navn!

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃

Gud, gør dig rede, før din Sag, kom i Hu, hvor du stadig smædes af bårer,

אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃

lad ej dine Avindsmænds Røst uænset! Ustandseligt lyder dine Fjenders Larm!