Psalms 107

Halleluja! Lov Herren, thi han er god, thi hans Miskundhed varer evindelig!

הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃

Så skal HERRENs genløste sige, de, han løste af Fjendens Hånd

יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃

og samlede ind fra Landene, fra Øst og Vest, fra Nord og fra Havet.

ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃

I den øde Ørk for de vild, fandt ikke Vej til beboet By,

תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃

de led både Sult og Tørst, deres Sjæl var ved at vansmægte;

רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃

men de råbte til HERREN i Nøden, han frelste dem at deres Trængsler

ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

og førte dem ad rette Vej, så de kom til beboet By.

וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃

Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn.

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

Thi han mættede den vansmægtende Sjæl og fyldte den sultne med godt.

כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃

De sad i Mulm og Mørke, bundne i pine og Jern,

ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃

fordi de havde stået Guds Ord imod og ringeagtet den Højestes Råd.

כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

Deres Hjerte var knuget af Kummer, de faldt, der var ingen, som hjalp;

ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃

men de råbte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

førte dem ud af Mørket og Mulmet og sønderrev deres Bånd.

יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃

Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn.

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

Thi han sprængte Døre af Kobber og sønderslog Slåer af Jern.

כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃

De sygnede hen for Synd og led for Brødes Skyld,

אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃

de væmmedes ved al Slags Mad, de kom Dødens Porte nær

כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃

men de råbte til Herren i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,

ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃

sendte sit Ord og lægede dem og frelste deres Liv fra Graven.

ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃

Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

og ofre Lovprisningsofre og med Jubel forkynnde hans Gerninger.

ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃

De for ud på Havet i Skibe, drev Handel på vældige Vande,

יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃

blev Vidne til HERRENs Gerninger, hans Underværker i Dybet;

המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃

han bød, og et Stormvejr rejste sig, Bølgerne tårnedes op;

ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃

mod Himlen steg de, i Dybet sank de, i Ulykken svandt deres Mod;

יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃

de tumled og raved som drukne, borte var al deres Visdom;

יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃

men de råbte til HERREN i Nøden, han frelste dem af deres Trængsler,

ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃

skiftede Stormen til Stille, så Havets Bølger tav;

יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃

og glade blev de, fordi det stilned; han førte dem til Havnen, de søgte.

וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃

Lad dem takke HERREN for hans Miskundhed, for hans Underværker mod Menneskens Børn,

יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃

ophøje ham i Folkets Forsamling og prise ham i de Ældstes Kreds!

וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃

Floder gør han til Ørken og Kilder til øde Land,

ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃

til Saltsteppe frugtbart Land for Ondskabens Skyld hos dem, som - bor der.

ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃

Ørken gør han til Vanddrag, det tørre Land til Kilder;

ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

der lader han sultne bo, så de grunder en By at bo i,

ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃

tilsår Marker og planter Vin og høster Afgrødens Frugt.

ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃

Han velsigner dem, de bliver mange, han lader det ikke skorte på Kvæg.

ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃

De bliver få og segner under Modgangs og Kummers Tryk,

וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃

han udøser Hån over Fyrster og lader dem rave i vejløst Øde.

שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃

Men han løfter den fattige op af hans Nød og gør deres Slægter som Hjorde;

וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃

de oprigtige ser det og glædes, men al Ondskab lukker sin Mund.

יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃

Hvo som er viis, han mærke sig det og lægge sig HERRENs Nåde på Sinde!

מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃