Matthew 22

Og Jesus tok atter til orde og talte til dem i lignelser og sa:

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

Himlenes rike er å ligne med en konge som gjorde bryllup for sin sønn.

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

Og han sendte sine tjenere ut for å be de innbudne komme til bryllupet; men de vilde ikke komme.

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

Atter sendte han andre tjenere ut og sa: Si til de innbudne: Se, jeg har gjort i stand mitt måltid: mine okser og mitt gjø-fe er slaktet, og alt er ferdig; kom til bryllupet!

ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

Men de brydde sig ikke om det og gikk sin vei, den ene til sin aker, den annen til sitt kjøbmannskap;

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

og de andre tok fatt på hans tjenere, hånte dem og slo dem ihjel.

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

Men kongen blev harm, og sendte sine krigshærer ut og drepte disse manndrapere og satte ild på deres by.

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

Derefter sier han til sine tjenere: Bryllupet er vel ferdig, men de innbudne var det ikke verd;

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

gå derfor ut på veiskjellene og be til bryllups så mange I finner!

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

Så gikk da disse tjenere ut på veiene og fikk sammen alle dem de fant, både onde og gode, og bryllupshuset blev fullt av gjester.

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

Da nu kongen gikk inn for å se på dem som satt til bords, så han der en mann som ikke hadde bryllupsklædning på.

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

Og han sa til ham: Min venn! hvorledes er du kommet inn her og har ikke bryllupsklædning på! Men han tidde.

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

Da sa kongen til tjenerne: Bind hender og føtter på ham og kast ham ut i mørket utenfor! Der skal være gråt og tenners gnidsel.

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

For mange er kalt, men få er utvalgt.

כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Da gikk fariseerne bort og holdt råd om hvorledes de kunde fange ham i ord.

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

Og de sendte sine disipler avsted til ham sammen med herodianerne og lot dem si: Mester! vi vet at du er sanndru og lærer Guds vei i sannhet, og ikke bryr dig om nogen, for du gjør ikke forskjell på folk;

וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

Si oss da: Hvad tykkes dig? er det tillatt å gi keiseren skatt, eller ikke?

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Men Jesus merket deres ondskap og sa: Hvorfor frister I mig, hyklere?

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

Vis mig skattens mynt! De rakte ham da en penning.

הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

Og han sier til dem: Hvis billede og påskrift er dette?

ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

De sier til ham: Keiserens. Da sier han til dem: Gi da keiseren hvad keiserens er, og Gud hvad Guds er!

ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

Og da de hørte det, undret de sig, og forlot ham og gikk bort.

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

Samme dag kom nogen sadduseere til ham, de som sier at det ikke er nogen opstandelse, og de spurte ham og sa:

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

Mester! Moses har sagt: Når en mann dør og ikke har barn, da skal hans bror gifte sig med hans hustru og opreise sin bror avkom.

רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Nu var det hos oss syv brødre; og den første giftet sig og døde, og da han ikke hadde avkom, efterlot han sin hustru til broren.

ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

Likeså den annen og den tredje, like til den syvende.

וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

Men sist av alle døde kvinnen.

ואחרי כלם מתה גם האשה׃

Men i opstandelsen, hvem av de syv skal da få henne til hustru? for de har jo hatt henne alle sammen.

ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

Men Jesus svarte og sa til dem: I farer vill fordi I ikke kjenner skriftene og heller ikke Guds kraft.

ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

For i opstandelsen hverken tar de til ekte eller gis de til ekte, men de er som Guds engler i himmelen.

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

Men om de dødes opstandelse, har I da ikke lest hvad som er sagt eder om den av Gud, som sier:

ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

Jeg er Abrahams Gud og Isaks Gud og Jakobs Gud? Han er ikke de dødes Gud, men de levendes.

אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

Og da folket hørte det, var de slått av forundring over hans lære.

וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

Men da fariseerne hørte at han hadde stoppet munnen på sadduseerne, kom de sammen;

והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

og en av dem, en lovkyndig, spurte for å friste ham:

ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

Mester! hvilket bud er det største i loven?

רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

Han sa til ham: Du skal elske Herren din Gud av alt ditt hjerte og av all din sjel og av all din hu.

ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

Dette er det største og første bud.

זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

Men det er et annet som er like så stort: Du skal elske din næste som dig selv.

והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

På disse to bud hviler hele loven og profetene.

בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

Men mens fariseerne var samlet, spurte Jesus dem:

ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

Hvad tykkes eder om Messias? hvis sønn er han? De sier til ham: Davids.

מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

Han sier til dem: Hvorledes kan da David i Ånden kalle ham herre, når han sier:

ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

Herren sa til min herre: Sett dig ved min høire hånd, til jeg får lagt dine fiender under dine føtter!

נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Kaller nu David ham herre, hvorledes kan han da være hans sønn?

ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

Og ingen kunde svare ham et ord, og heller ikke vågde nogen å spørre ham mere fra den dag.

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃