Luke 2

2:1

ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

2:2

וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

2:3

וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

2:4

ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

2:5

להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

2:6

ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

2:7

ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

2:8

ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

2:9

והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

2:10

ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

2:11

כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

2:12

וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

2:13

ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

2:14

כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

2:15

ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

2:16

וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

2:17

ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

2:18

וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

2:19

ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

2:20

וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

2:21

ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

2:22

וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

2:23

כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

2:24

ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

2:25

והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

2:26

ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

2:27

ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

2:28

ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

2:29

עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

2:30

כי ראו עיני את ישועתך׃

2:31

אשר הכינות לפני כל העמים׃

2:32

אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

2:33

ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

2:34

ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

2:35

וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

2:36

ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

2:37

והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

2:38

ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

2:39

ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

2:40

ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

2:41

ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

2:42

ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

2:43

וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

2:44

ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

2:45

ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

2:46

ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

2:47

וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

2:48

ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

2:49

ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

2:50

והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

2:51

וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

2:52

וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃