Matthew 22

Och Jesus begynte åter tala till dem i liknelser och sade:

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

»Med himmelriket är det, såsom när en konung gjorde bröllop åt sin son.

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

Han sände ut sina tjänare för att kalla till bröllopet dem som voro bjudna; men de ville icke komma.

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

Åter sände han ut andra tjänare och befallde dem att säga till dem som voro bjudna: 'Jag har nu tillrett min måltid, mina oxar och min gödboskap äro slaktade, och allt är redo; kommen till bröllopet.'

ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

Men de aktade icke därpå, utan gingo bort, den ene till sitt jordagods, den andre till sin köpenskap.

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

Och de övriga grepo hans tjänare och misshandlade och dräpte dem.

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

Då blev konungen vred och sände ut sitt krigsfolk och förgjorde dråparna och brände upp deras stad.

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

Därefter sade han till sina tjänare: 'Bröllopet är tillrett, men de som voro bjudna voro icke värdiga.

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

Gån därför ut till vägskälen och bjuden till bröllopet alla som I träffen på.'

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

Och tjänarna gingo ut på vägarna och samlade tillhopa alla som de träffade på, både onda och goda, och bröllopssalen blev full av bordsgäster.

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

Men när konungen nu kom in för att se på gästerna, fick han där se en man som icke var klädd i bröllopskläder.

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

Då sade han till honom: 'Min vän, huru har du kommit hitin, då du icke bär bröllopskläder?' Och han kunde intet svara.

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

Då sade konungen till tjänarna: 'Gripen honom vid händer och fötter, och kasten honom ut i mörkret härutanför.' Där skall vara gråt och tandagnisslan.

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Ty många äro kallade, men få utvalda.»

כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Därefter gingo fariséerna bort och fattade det beslutet att de skulle söka snärja honom genom något hans ord.

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

Och de sände till honom sina lärjungar, tillika med herodianerna, och läto dem säga: »Mästare, vi veta att du är sannfärdig och lär om Guds väg vad sant är, utan att fråga efter någon; ty du ser icke till personen.

וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

Så säg oss då: Vad synes dig? Är det lovligt att giva kejsaren skatt, eller är det icke lovligt?»

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Men Jesus märkte deras ondska och sade: »Varför söken I att snärja mig, I skrymtare?

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

Låten mig se skattepenningen.» Då lämnade de fram till honom en penning.

הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

Därefter frågade han dem: »Vems bild och överskrift är detta?»

ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

De svarade: »Kejsarens.» Då sade han till dem: »Så given då kejsaren vad kejsaren tillhör, och Gud vad Gud tillhör.»

ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

När de hörde detta, förundrade de sig. Och de lämnade honom och gingo sin väg.

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

Samma dag trädde några sadducéer fram till honom och ville påstå att det icke gives någon uppståndelse; de frågade honom

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

och sade: »Mästare, Moses har sagt: 'Om någon dör barnlös, så skall hans broder i hans ställe äkta hans hustru och skaffa avkomma åt sin broder.'

רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Nu voro hos oss sju bröder. Den förste tog sig hustru och dog, och eftersom han icke hade någon avkomma, lämnade han sin hustru efter sig åt sin broder.

ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

Sammalunda ock den andre och den tredje, allt intill den sjunde.

וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

Sist av alla dog hustrun.

ואחרי כלם מתה גם האשה׃

Vilken av de sju skall då vid uppståndelsen få henne till hustru? De hade ju alla äktat henne.»

ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

Jesus svarade och sade till dem: »I faren vilse, ty I förstån icke skrifterna, ej heller Guds kraft.

ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

Vid uppståndelsen taga män sig icke hustrur, ej heller givas hustrur åt män, utan de äro då såsom änglarna i himmelen.

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

Men vad nu angår de dödas uppståndelse, haven I icke läst vad eder är sagt av Gud:

ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

'Jag är Abrahams Gud och Isaks Gud och Jakobs Gud'? Han är en Gud icke för döda, utan för levande.»

אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

När folket hörde detta, häpnade de över hans undervisning.

וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

Men när fariséerna fingo höra att han hade stoppat munnen till på sadducéerna, samlade de sig tillhopa;

והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

och en av dem, som var lagklok, ville snärja honom och frågade:

ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

»Mästare, vilket är det yppersta budet i lagen?»

רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

Då svarade han honom: »'Du skall älska HERREN, din Gud, av allt ditt hjärta och av all din själ och av allt ditt förstånd.'

ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

Detta är det yppersta och förnämsta budet.

זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

Därnäst kommer ett som är detta likt: 'Du skall älska din nästa såsom dig själv.'

והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

På dessa två bud hänger hela lagen och profeterna.»

בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

Men då nu fariséerna voro församlade, frågade Jesus dem

ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

och sade: »Vad synes eder om Messias, vems son är han?» De svarade honom: »Davids.»

מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

Då sade han till dem: »Huru kan då David, genom andeingivelse, kalla honom 'herre'? Han säger ju:

ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

 'Herren sade till min herre:  Sätt dig på min högra sida,  till dess jag har lagt dina fiender  under dina fötter.'

נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Om nu David kallar honom 'herre', huru kan han då vara hans son?»

ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

Och ingen förmådde svara honom ett ord. Ej heller dristade sig någon från den dagen att vidare ställa någon fråga till honom.

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃