Matthew 22

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

Och Jesus begynte åter tala till dem i liknelser och sade:

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

»Med himmelriket är det, såsom när en konung gjorde bröllop åt sin son.

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

Han sände ut sina tjänare för att kalla till bröllopet dem som voro bjudna; men de ville icke komma.

ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

Åter sände han ut andra tjänare och befallde dem att säga till dem som voro bjudna: 'Jag har nu tillrett min måltid, mina oxar och min gödboskap äro slaktade, och allt är redo; kommen till bröllopet.'

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

Men de aktade icke därpå, utan gingo bort, den ene till sitt jordagods, den andre till sin köpenskap.

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

Och de övriga grepo hans tjänare och misshandlade och dräpte dem.

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

Då blev konungen vred och sände ut sitt krigsfolk och förgjorde dråparna och brände upp deras stad.

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

Därefter sade han till sina tjänare: 'Bröllopet är tillrett, men de som voro bjudna voro icke värdiga.

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

Gån därför ut till vägskälen och bjuden till bröllopet alla som I träffen på.'

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

Och tjänarna gingo ut på vägarna och samlade tillhopa alla som de träffade på, både onda och goda, och bröllopssalen blev full av bordsgäster.

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

Men när konungen nu kom in för att se på gästerna, fick han där se en man som icke var klädd i bröllopskläder.

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

Då sade han till honom: 'Min vän, huru har du kommit hitin, då du icke bär bröllopskläder?' Och han kunde intet svara.

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Då sade konungen till tjänarna: 'Gripen honom vid händer och fötter, och kasten honom ut i mörkret härutanför.' Där skall vara gråt och tandagnisslan.

כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Ty många äro kallade, men få utvalda.»

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

Därefter gingo fariséerna bort och fattade det beslutet att de skulle söka snärja honom genom något hans ord.

וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

Och de sände till honom sina lärjungar, tillika med herodianerna, och läto dem säga: »Mästare, vi veta att du är sannfärdig och lär om Guds väg vad sant är, utan att fråga efter någon; ty du ser icke till personen.

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Så säg oss då: Vad synes dig? Är det lovligt att giva kejsaren skatt, eller är det icke lovligt?»

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

Men Jesus märkte deras ondska och sade: »Varför söken I att snärja mig, I skrymtare?

הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

Låten mig se skattepenningen.» Då lämnade de fram till honom en penning.

ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

Därefter frågade han dem: »Vems bild och överskrift är detta?»

ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

De svarade: »Kejsarens.» Då sade han till dem: »Så given då kejsaren vad kejsaren tillhör, och Gud vad Gud tillhör.»

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

När de hörde detta, förundrade de sig. Och de lämnade honom och gingo sin väg.

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

Samma dag trädde några sadducéer fram till honom och ville påstå att det icke gives någon uppståndelse; de frågade honom

רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

och sade: »Mästare, Moses har sagt: 'Om någon dör barnlös, så skall hans broder i hans ställe äkta hans hustru och skaffa avkomma åt sin broder.'

ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

Nu voro hos oss sju bröder. Den förste tog sig hustru och dog, och eftersom han icke hade någon avkomma, lämnade han sin hustru efter sig åt sin broder.

וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

Sammalunda ock den andre och den tredje, allt intill den sjunde.

ואחרי כלם מתה גם האשה׃

Sist av alla dog hustrun.

ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

Vilken av de sju skall då vid uppståndelsen få henne till hustru? De hade ju alla äktat henne.»

ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

Jesus svarade och sade till dem: »I faren vilse, ty I förstån icke skrifterna, ej heller Guds kraft.

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

Vid uppståndelsen taga män sig icke hustrur, ej heller givas hustrur åt män, utan de äro då såsom änglarna i himmelen.

ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

Men vad nu angår de dödas uppståndelse, haven I icke läst vad eder är sagt av Gud:

אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

'Jag är Abrahams Gud och Isaks Gud och Jakobs Gud'? Han är en Gud icke för döda, utan för levande.»

וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

När folket hörde detta, häpnade de över hans undervisning.

והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

Men när fariséerna fingo höra att han hade stoppat munnen till på sadducéerna, samlade de sig tillhopa;

ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

och en av dem, som var lagklok, ville snärja honom och frågade:

רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

»Mästare, vilket är det yppersta budet i lagen?»

ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

Då svarade han honom: »'Du skall älska HERREN, din Gud, av allt ditt hjärta och av all din själ och av allt ditt förstånd.'

זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

Detta är det yppersta och förnämsta budet.

והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

Därnäst kommer ett som är detta likt: 'Du skall älska din nästa såsom dig själv.'

בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

På dessa två bud hänger hela lagen och profeterna.»

ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

Men då nu fariséerna voro församlade, frågade Jesus dem

מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

och sade: »Vad synes eder om Messias, vems son är han?» De svarade honom: »Davids.»

ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

Då sade han till dem: »Huru kan då David, genom andeingivelse, kalla honom 'herre'? Han säger ju:

נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

 'Herren sade till min herre:  Sätt dig på min högra sida,  till dess jag har lagt dina fiender  under dina fötter.'

ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

Om nu David kallar honom 'herre', huru kan han då vara hans son?»

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃

Och ingen förmådde svara honom ett ord. Ej heller dristade sig någon från den dagen att vidare ställa någon fråga till honom.