Matthew 22

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

Og Jesus tok atter til orde og talte til dem i lignelser og sa:

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

Himlenes rike er å ligne med en konge som gjorde bryllup for sin sønn.

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

Og han sendte sine tjenere ut for å be de innbudne komme til bryllupet; men de vilde ikke komme.

ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

Atter sendte han andre tjenere ut og sa: Si til de innbudne: Se, jeg har gjort i stand mitt måltid: mine okser og mitt gjø-fe er slaktet, og alt er ferdig; kom til bryllupet!

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

Men de brydde sig ikke om det og gikk sin vei, den ene til sin aker, den annen til sitt kjøbmannskap;

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

og de andre tok fatt på hans tjenere, hånte dem og slo dem ihjel.

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

Men kongen blev harm, og sendte sine krigshærer ut og drepte disse manndrapere og satte ild på deres by.

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

Derefter sier han til sine tjenere: Bryllupet er vel ferdig, men de innbudne var det ikke verd;

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

gå derfor ut på veiskjellene og be til bryllups så mange I finner!

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

Så gikk da disse tjenere ut på veiene og fikk sammen alle dem de fant, både onde og gode, og bryllupshuset blev fullt av gjester.

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

Da nu kongen gikk inn for å se på dem som satt til bords, så han der en mann som ikke hadde bryllupsklædning på.

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

Og han sa til ham: Min venn! hvorledes er du kommet inn her og har ikke bryllupsklædning på! Men han tidde.

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Da sa kongen til tjenerne: Bind hender og føtter på ham og kast ham ut i mørket utenfor! Der skal være gråt og tenners gnidsel.

כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

For mange er kalt, men få er utvalgt.

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

Da gikk fariseerne bort og holdt råd om hvorledes de kunde fange ham i ord.

וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

Og de sendte sine disipler avsted til ham sammen med herodianerne og lot dem si: Mester! vi vet at du er sanndru og lærer Guds vei i sannhet, og ikke bryr dig om nogen, for du gjør ikke forskjell på folk;

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Si oss da: Hvad tykkes dig? er det tillatt å gi keiseren skatt, eller ikke?

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

Men Jesus merket deres ondskap og sa: Hvorfor frister I mig, hyklere?

הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

Vis mig skattens mynt! De rakte ham da en penning.

ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

Og han sier til dem: Hvis billede og påskrift er dette?

ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

De sier til ham: Keiserens. Da sier han til dem: Gi da keiseren hvad keiserens er, og Gud hvad Guds er!

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

Og da de hørte det, undret de sig, og forlot ham og gikk bort.

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

Samme dag kom nogen sadduseere til ham, de som sier at det ikke er nogen opstandelse, og de spurte ham og sa:

רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

Mester! Moses har sagt: Når en mann dør og ikke har barn, da skal hans bror gifte sig med hans hustru og opreise sin bror avkom.

ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

Nu var det hos oss syv brødre; og den første giftet sig og døde, og da han ikke hadde avkom, efterlot han sin hustru til broren.

וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

Likeså den annen og den tredje, like til den syvende.

ואחרי כלם מתה גם האשה׃

Men sist av alle døde kvinnen.

ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

Men i opstandelsen, hvem av de syv skal da få henne til hustru? for de har jo hatt henne alle sammen.

ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

Men Jesus svarte og sa til dem: I farer vill fordi I ikke kjenner skriftene og heller ikke Guds kraft.

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

For i opstandelsen hverken tar de til ekte eller gis de til ekte, men de er som Guds engler i himmelen.

ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

Men om de dødes opstandelse, har I da ikke lest hvad som er sagt eder om den av Gud, som sier:

אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

Jeg er Abrahams Gud og Isaks Gud og Jakobs Gud? Han er ikke de dødes Gud, men de levendes.

וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

Og da folket hørte det, var de slått av forundring over hans lære.

והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

Men da fariseerne hørte at han hadde stoppet munnen på sadduseerne, kom de sammen;

ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

og en av dem, en lovkyndig, spurte for å friste ham:

רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

Mester! hvilket bud er det største i loven?

ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

Han sa til ham: Du skal elske Herren din Gud av alt ditt hjerte og av all din sjel og av all din hu.

זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

Dette er det største og første bud.

והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

Men det er et annet som er like så stort: Du skal elske din næste som dig selv.

בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

På disse to bud hviler hele loven og profetene.

ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

Men mens fariseerne var samlet, spurte Jesus dem:

מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

Hvad tykkes eder om Messias? hvis sønn er han? De sier til ham: Davids.

ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

Han sier til dem: Hvorledes kan da David i Ånden kalle ham herre, når han sier:

נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Herren sa til min herre: Sett dig ved min høire hånd, til jeg får lagt dine fiender under dine føtter!

ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

Kaller nu David ham herre, hvorledes kan han da være hans sønn?

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃

Og ingen kunde svare ham et ord, og heller ikke vågde nogen å spørre ham mere fra den dag.