Matthew 22

ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

Og Jesus tog til Orde og talte atter i Lignelser til dem og sagde:

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

"Himmeriges Rige lignes ved en Konge, som gjorde Bryllup for sin Søn.

וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

Og han udsendte sine Tjenere for at kalde de budne til Brylluppet; og de vilde ikke komme.

ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

Han udsendte atter andre Tjenere og sagde: Siger til de budne: Se, jeg har beredt mit Måltid, mine Okser og Fedekvæget er slagtet, og alting er rede; kommer til Brylluppet!

והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

Men de brøde sig ikke derom og gik hen, den ene på sin Mark, den anden til sit Købmandsskab;

והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

og de øvrige grebe hans Tjenere, forhånede og ihjelsloge dem.

ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

Men Kongen blev vred og sendte sine Hære ud og slog disse Manddrabere ihjel og satte Ild på deres Stad.

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

Da siger han til sine Tjenere: Brylluppet er beredt, men de budne vare det ikke værd.

לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

Går derfor ud på Skillevejene og byder til Brylluppet så mange, som I finde!

ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

Og de Tjenere gik ud på Vejene og samlede alle dem, de fandt, både onde og gode; og Bryllupshuset blev fuldt af Gæster.

ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

Da nu Kongen gik ind for at se Gæsterne, så han der et Menneske, som ikke var iført Bryllupsklædning.

ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

Og han siger til ham: Ven! hvorledes er du kommen herind og har ingen Bryllupsklædning på? Men han tav.

ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Da sagde Kongen til Tjenerne: Binder Fødder og Hænder på ham, og kaster ham ud i Mørket udenfor; der skal der være Gråd og Tænders Gnidsel.

כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Thi mange ere kaldede, men få ere udvalgte."

וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

Da gik Farisæerne hen og holdt Råd om, hvorledes de kunde fange ham i Ord.

וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

Og de sende deres Disciple til ham tillige med Herodianerne og sige: "Mester! vi vide, at du er sanddru og lærer Guds Vej i Sandhed og ikke bryder dig om nogen; thi du ser ikke på Menneskers Person.

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

Sig os derfor: Hvad tykkes dig? Er det tilladt at give Kejseren Skat eller ej?"

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

Men da Jesus mærkede deres Ondskab, sagde han: "I Hyklere, hvorfor friste I mig?

הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

Viser mig Skattens Mønt!" Og de bragte ham en Denar".

ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

Og han siger til dem: "Hvis Billede og Overskrift er dette?"

ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

De sige til ham: "Kejserens." Da siger han til dem: "Så giver Kejseren, hvad Kejserens er, og Gud, hvad Guds er!"

וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

Og da de hørte det,undrede de sig, og de forlode ham og gik bort.

ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

Samme Dag kom der Saddukæere til ham, hvilke sige, at der ingen Opstandelse er, og de spurgte ham og, sagde:

רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

"Mester! Moses har sagt: Når nogen dør og ikke har Børn, skal hans Broder for Svogerskabets Skyld tage hans Hustru til Ægte og oprejse sin Broder Afkom.

ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

Men nu var der hos os syv Brødre; og den første giftede sig og døde; og efterdi han ikke havde Afkom, efterlod han sin Hustru til sin Broder.

וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

Ligeså også den anden og den tredje, indtil den syvende;

ואחרי כלם מתה גם האשה׃

men sidst af alle døde Hustruen.

ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

Hvem af disse syv skal nu have hende til Hustru i Opstandelsen? thi de have alle haft hende."

ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

Men Jesus svarede og sagde til dem: "I fare vild, idet I ikke kende Skrifterne, ej heller Guds Kraft.

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

Thi i Opstandelsen tage de hverken til Ægte eller bortgiftes, men de ere ligesom Guds Engle i Himmelen.

ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

Men hvad de dødes Opstandelse angår, have I da ikke læst, hvad der er talt til eder af Gud, når han siger:

אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

Jeg er Abrahams Gud og Isaks Gud og Jakobs Gud. Han er ikke dødes, men levendes Gud."

וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

Og da Skarerne hørte dette, bleve de slagne af Forundring over hans Lære.

והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

Men da Farisæerne hørte, at han havde stoppet Munden på Saddukæerne, forsamlede de sig.

ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

Og en af dem, en lovkyndig, spurgte og fristede ham og sagde:

רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

"Mester, hvilket er det store Bud i Loven?"

ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

Men han sagde til ham: "Du skal elske Herren din Gud med hele dit Hjerte og med hele din Sjæl og med hele dit Sind.

זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

Dette er det store og første Bud.

והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

Men et andet er dette ligt: Du skal elske din Næste som dig selv.

בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

Af disse to Bud afhænger hele Loven og Profeterne."

ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

Men da Farisæerne vare forsamlede, spurgte Jesus dem og sagde:

מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

"Hvad tykkes eder om Kristus? Hvis Søn er han?" De sige til ham: "Davids."

ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

Han siger til dem: "Hvorledes kan da David i Ånden kalde ham Herre, idet han siger:

נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

Herren sagde til min Herre: Sæt dig ved min højre Hånd, indtil jeg får lagt dine Fjender under dine Fødder.

ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

Når nu David kalder ham Herre, hvorledes er han da hans Søn?"

ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃

Og ingen kunde svare ham et Ord, og ingen vovede mere at rette Spørgsmål til ham efter den Dag.