Luke 23

Och de stodo upp, hela hopen, och förde honom till Pilatus.

ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

Där begynte de anklaga honom och sade: »Vi hava funnit att denne man förleder vårt folk och vill förhindra att man giver kejsaren skatt, och att han säger sig vara Messias, en konung.»

ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

Då frågade Pilatus honom och sade: Är du judarnas konung?» Han svarade honom och sade: »Du säger det själv.»

וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

Men Pilatus sade till översteprästerna och till folket: »Jag finner intet brottsligt hos denne man.»

ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

Då blevo de ännu ivrigare och sade: »Han uppviglar med sin lära folket i hela Judeen, allt ifrån Galileen och ända hit.»

והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

När Pilatus hörde detta, frågade han om mannen var från Galileen.

ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

Och då han fick veta att han var från det land som lydde under Herodes' välde, sände han honom bort till Herodes, som under dessa dalar också var i Jerusalem.

וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

När Herodes fick se Jesus, blev han mycket glad, ty han hade sedan lång tid velat se honom; han hade nämligen hört talas om honom, och han hoppades nu att få se honom göra något tecken.

וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

Men fastän han ställde ganska många frågor på Jesus, svarade denne honom intet.

וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

Och översteprästerna och de skriftlärde stodo där och anklagade honom häftigt.

ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

Men Herodes och hans krigsfolk bemötte honom med förakt och begabbade honom; och sedan de hade satt på honom en lysande klädnad, sände de honom tillbaka till Pilatus.

ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

Och Herodes och Pilatus blevo den dagen vänner med varandra; Förut hade nämligen dem emellan rått ovänskap.

ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

Sedan kallade Pilatus tillhopa översteprästerna och rådsherrarna och folket

ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

och sade till dem: »I haven fört till mig denne man och sagt att han förleder folket; och jag har nu i eder närvaro anställt rannsakning med honom, men icke funnit honom skyldig till något av det som I anklagen honom för.

ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

Och ej heller Herodes har funnit honom skyldig; han har ju sänt honom tillbaka till oss. I sen alltså att denne icke har gjort något som förtjänar döden.

וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

Därför vill jag giva honom lös, medan jag har tuktat honom.»

על כן איסרנו ואפטרנו׃

ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃