John 6

ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

After these things Jesus went over the sea of Galilee, which is the sea of Tiberias.

וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

And a great multitude followed him, because they saw his miracles which he did on them that were diseased.

ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

And Jesus went up into a mountain, and there he sat with his disciples.

וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

And the passover, a feast of the Jews, was nigh.

וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

When Jesus then lifted up his eyes, and saw a great company come unto him, he saith unto Philip, Whence shall we buy bread, that these may eat?

ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

And this he said to prove him: for he himself knew what he would do.

ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

Philip answered him, Two hundred pennyworth of bread is not sufficient for them, that every one of them may take a little.

ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

One of his disciples, Andrew, Simon Peter's brother, saith unto him,

יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

There is a lad here, which hath five barley loaves, and two small fishes: but what are they among so many?

ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

And Jesus said, Make the men sit down. Now there was much grass in the place. So the men sat down, in number about five thousand.

ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

And Jesus took the loaves; and when he had given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to them that were set down; and likewise of the fishes as much as they would.

ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

When they were filled, he said unto his disciples, Gather up the fragments that remain, that nothing be lost.

ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

Therefore they gathered them together, and filled twelve baskets with the fragments of the five barley loaves, which remained over and above unto them that had eaten.

ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

Then those men, when they had seen the miracle that Jesus did, said, This is of a truth that prophet that should come into the world.

וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

When Jesus therefore perceived that they would come and take him by force, to make him a king, he departed again into a mountain himself alone.

ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

And when even was now come, his disciples went down unto the sea,

ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

And entered into a ship, and went over the sea toward Capernaum. And it was now dark, and Jesus was not come to them.

ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

And the sea arose by reason of a great wind that blew.

והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

So when they had rowed about five and twenty or thirty furlongs, they see Jesus walking on the sea, and drawing nigh unto the ship: and they were afraid.

ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

But he saith unto them, It is I; be not afraid.

ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

Then they willingly received him into the ship: and immediately the ship was at the land whither they went.

ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

The day following, when the people which stood on the other side of the sea saw that there was none other boat there, save that one whereinto his disciples were entered, and that Jesus went not with his disciples into the boat, but that his disciples were gone away alone;

ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

(Howbeit there came other boats from Tiberias nigh unto the place where they did eat bread, after that the Lord had given thanks:)

ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

When the people therefore saw that Jesus was not there, neither his disciples, they also took shipping, and came to Capernaum, seeking for Jesus.

וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

And when they had found him on the other side of the sea, they said unto him, Rabbi, when camest thou hither?

ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

Jesus answered them and said, Verily, verily, I say unto you, Ye seek me, not because ye saw the miracles, but because ye did eat of the loaves, and were filled.

אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

Labour not for the meat which perisheth, but for that meat which endureth unto everlasting life, which the Son of man shall give unto you: for him hath God the Father sealed.

ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

Then said they unto him, What shall we do, that we might work the works of God?

ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

Jesus answered and said unto them, This is the work of God, that ye believe on him whom he hath sent.

ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

They said therefore unto him, What sign shewest thou then, that we may see, and believe thee? what dost thou work?

אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

Our fathers did eat manna in the desert; as it is written, He gave them bread from heaven to eat.

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Moses gave you not that bread from heaven; but my Father giveth you the true bread from heaven.

כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

For the bread of God is he which cometh down from heaven, and giveth life unto the world.

ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

Then said they unto him, Lord, evermore give us this bread.

ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

And Jesus said unto them, I am the bread of life: he that cometh to me shall never hunger; and he that believeth on me shall never thirst.

ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

But I said unto you, That ye also have seen me, and believe not.

כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

All that the Father giveth me shall come to me; and him that cometh to me I will in no wise cast out.

כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

For I came down from heaven, not to do mine own will, but the will of him that sent me.

וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

And this is the Father's will which hath sent me, that of all which he hath given me I should lose nothing, but should raise it up again at the last day.

וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

And this is the will of him that sent me, that every one which seeth the Son, and believeth on him, may have everlasting life: and I will raise him up at the last day.

וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

The Jews then murmured at him, because he said, I am the bread which came down from heaven.

ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

And they said, Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? how is it then that he saith, I came down from heaven?

ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

Jesus therefore answered and said unto them, Murmur not among yourselves.

לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

No man can come to me, except the Father which hath sent me draw him: and I will raise him up at the last day.

הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

It is written in the prophets, And they shall be all taught of God. Every man therefore that hath heard, and hath learned of the Father, cometh unto me.

לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

Not that any man hath seen the Father, save he which is of God, he hath seen the Father.

אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

Verily, verily, I say unto you, He that believeth on me hath everlasting life.

אנכי הוא לחם החיים׃

I am that bread of life.

אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

Your fathers did eat manna in the wilderness, and are dead.

זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

This is the bread which cometh down from heaven, that a man may eat thereof, and not die.

אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

I am the living bread which came down from heaven: if any man eat of this bread, he shall live for ever: and the bread that I will give is my flesh, which I will give for the life of the world.

ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

The Jews therefore strove among themselves, saying, How can this man give us his flesh to eat?

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

Then Jesus said unto them, Verily, verily, I say unto you, Except ye eat the flesh of the Son of man, and drink his blood, ye have no life in you.

האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

Whoso eateth my flesh, and drinketh my blood, hath eternal life; and I will raise him up at the last day.

כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

For my flesh is meat indeed, and my blood is drink indeed.

האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

He that eateth my flesh, and drinketh my blood, dwelleth in me, and I in him.

כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

As the living Father hath sent me, and I live by the Father: so he that eateth me, even he shall live by me.

זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

This is that bread which came down from heaven: not as your fathers did eat manna, and are dead: he that eateth of this bread shall live for ever.

כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

These things said he in the synagogue, as he taught in Capernaum.

ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

Many therefore of his disciples, when they had heard this, said, This is an hard saying; who can hear it?

ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

When Jesus knew in himself that his disciples murmured at it, he said unto them, Doth this offend you?

מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

What and if ye shall see the Son of man ascend up where he was before?

הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

It is the spirit that quickeneth; the flesh profiteth nothing: the words that I speak unto you, they are spirit, and they are life.

אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

But there are some of you that believe not. For Jesus knew from the beginning who they were that believed not, and who should betray him.

ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

And he said, Therefore said I unto you, that no man can come unto me, except it were given unto him of my Father.

מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

From that time many of his disciples went back, and walked no more with him.

ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

Then said Jesus unto the twelve, Will ye also go away?

ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

Then Simon Peter answered him, Lord, to whom shall we go? thou hast the words of eternal life.

ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

And we believe and are sure that thou art that Christ, the Son of the living God.

ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

Jesus answered them, Have not I chosen you twelve, and one of you is a devil?

זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

He spake of Judas Iscariot the son of Simon: for he it was that should betray him, being one of the twelve.